הזהיר הקב"ה שלא לגנוב שום ממון אחרים, שנאמר (ויקרא י"ט י"א) לא תגנובו. משרשי המצוה (עיין מצוה נ"ד) כי בזה תלוי קיום העולם, ובאם אחד יגנוב משל חבירו מה שאינו שלו נמצא זה קם והרגהו. וכמאמר אם במחתרת ימצא הגנב אין לו דמים, דלפעמים אין אדם מעמיד עצמו על ממונו ויקום עליו ויהרגנו. גם כי הגונב ממונו גוזל את נפשו כמ"ש רז"ל דכתיב את נפש בעליו יקח, וכאלו מבטל גזרת הבורא שגזר להיות הטוב ההוא לחבירו והוא לקחה ממנו. והוציא הכתוב בלשון רבים, לא תגנובו, דכן דרך הגנבים שאחד עומד בחוץ לשמור מהרואים והשני נכנס לגנוב (עיין מצוה רכ"ג). או משום שהלוקח הגנבה הוא שותף לו, דלאו עכברא גנב אלא חורא גנב. גם כי הגונב גונב דעת ב"ה ודעת עליון, ואומר שאינו רואהו. ומעשה מהאי בעל עגלה שהיה לוקח תבן שאינו שלו, וצעק הצדיק רואים רואים, והבעל עגלה עזב התבן וברח עם הסוסים מהר, ואח"כ שאל את הצדיק מי היה רואה, והשיב לו עין הקב"ה רואה.

ב"ק פ"ז סנהדרין פ"ז, ר"מ פ"א מגנבה, סה"מ ל"ת רמ"ד, סמ"ג לאוין קנ"ה, יראים רנ"ה, סמ"ק רס"ב, חו"מ סי' שמ"ח.

רכד) {שיעורו}אסור לגנוב כל שהוא מחבירו,1 ואינו עובר בלאו אלא בשוה פרוטה ומעלה,2 פחות משוה פרוטה הוי כחצי שיעור דאסור מה"ת.3 {הלאוין}והגונב עובר בג' לאוין, משום לא תתאוה, ומשום לא תחמוד, ומשום לא תגנוב.4 {מיני גנבים}עוד יש מיני גנבים אחרים, גונב דעת הבריות, המסרהב לחברו לארחו ואין בלבו לקרותו, והמרבה בתקרובות ויודע שאינו מקבל, הפותח חביותיו והן מכורות לחנונים, והמועל במדות, המשקר במשקולות, המערב את הדגן בתלתן, והחול בפול, והחומץ בשמן (תוספתא ב"ק פ"ו). {הפטורים}גנב איסורי הנאה פטור מלשלם.5 גנב עבדים, שטרות, שפחות, וקרקעות, והקדשות, אינו משלם אלא קרן.6 הגונב פטר חמור משלם כפל, דיש לו היתר לאחר זמן7 (ועיין שו"ת ח"ג סימן קס"ה). הגונב בחשבון8 במציאה,9 גונב נפש מאחיו.10 {שלא לשם גניבה}ואסור לגנוב דרך שחוק, או על מנת להחזיר, או לשלם דמים.11 {לקנות מגנב}אסור לקנות דבר שחזקתו גנוב, כגון חלב, וגדיים, מן הרועים, ומבעל מלאכה מה שנותר ממלאכתו של בעל הבית, וכיוצא בזה.12 קנה גנבה בשוגג והכיר אותה בעל הגנבה, מתקנת השוק מחזיר בעל הגנבה מעותיו ללוקח ונוטל כליו, ואח"כ יעשה דין עם הגנב, ואם היה גנב מפורסם לא עשו בו תקנת השוק.13 ודרך כלל אמרו14 וכולם שאמרו הטמן, כלומר המוכר דבר ואומר הטמן אותה שלא יראוה, אסור ליקח מהם. ואסור לגנוב שלו מן הגנב, ויש חולקין.15 {מעכו"ם}ואסור לגנוב מעכו"ם16 ואפילו דעת עכו"ם.17 וכתב הסמ"ג אע"ג דכתיב לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, לא תגנובו לא קאי אבעמיתו במליצת הלשון דא"כ היה לו לומר מעמיתו, ועוד כי ניגון טעם מפסיקו. ע"ש. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.