צוה הקב"ה להניח פאה ועוללות בכרם לעניים, שנאמר (ויקרא י"ט י') לעני ולגר תעזוב אותם. משרשי המצוה כבר כתבתי במצוה הקודמת. גם כי לא תסור העוללות, והניחם לעולל ויונק, ולא תאמר שהוצאת רבוי הפירות תלוי בעבודת השדה והכרם, כמו ועלל למו, אלא בברכתו של מקום שקיימת מצותו. לכן לא תבקש לך סיבה ועילה אחרת, רק ונתת ממון גופך לנפשך, שהיא הצדקה, העוללות לעוללים והגרעונים לעניים. גם כדי לקבוע בנפשינו מדות הנדיבות והרחמנות על העניים בכל מקום אשר נפנה, אם בשעת הקציר או הבציר. אפילו בקערה אמרו רז"ל צריך שיניח פאה כדי שלא יהא רעבתן ורע עין, כד"א (איוב כ' כ"א) אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו.

פאה פרק ז', ר"מ פ"א ממתנות עניים, סה"מ ל"ת רי"ב מ"ע קנ"ג, סמ"ג לאוין רפ"ז עשין קנ"ט, יו"ד של"ב, יראים קנ"ט.

רכ) {ההבדל בין מצוה זו לפאה}קיום המצוה. דעת הרמב"ם ז"לI דעוללות הכרם הוא במקום פאה שבשאר אילנות, והרמב"ן ז"לII השיג עליו וכתב דלאו בכרם הוא לאו מיוחד שנניח כל הענבים הקטנים שאין להם כתף ונטף. וכן ארז"לIII איזהו עוללות כל שאין לו לא כתף ולא נטף. (ופי' כתף עולל עליון לו על כתפו, ונטף עולל תחתון לו שהוא נוטף עליו). ומלבד חיוב זה יש לנו חיוב להניח פאה, וילמוד הרמב"ן ז"ל פאה בכל האילנות מזית.IV {איזה כרם חייב}כרם שכולו עוללות הכל לעניים,V ואין העניים זוכין בו ליקח העוללות עד שיתחיל בעל הכרם לבצור כרמו, וכשבצר לכל הפחות שלשה אשכולות זוכין בו שנאמר כי תבצור כרמך לא תעולל.VI ספק עוללות לעניים.VII העניים בוצרין לעצמן, וגרגר יחידי הרי הוא עוללות.VIII המקדיש כרמו עד שלא נודעו העוללות אין העוללות לעניים, אם משנודע העוללות העוללות לעניים ויתנו שכר גידולם להקדש.IX כרם של שותפים חייב בעוללות,X ושל נכרי פטור.XI שותף ישראל עם נכרי, של ישראל חייב ושל נכרי פטור.XII {שאר פרטים}מאימתי כל אדם מותרין בלקט משיהלכו בו נמושות, פירוש לקוטי בתר לקוטי (ב"מ כ"א) מאותה שעה נתייאשו העניים, בפרט ועוללות משיהלכו העניים בכרם ויבואו.XIII ונוהג בזכרים ונקבות הכל כדין פאה.