הזהיר הקב"ה שלא לעשות ע"ז אפילו לנכרי, שנאמר (ויקרא י"ט ד') ואלהי מסכה לא תעשו לכם. שורש ריחוק ע"ז כבר כתבתי לעיל מצוה כ"ז ורי"ג. ומן הטעמים עוד כי אלהי מסכה כחות הכוכבים והמזלות שהן למטה מהשכלים, והפסילים ההם מקבלי כח הכוכב או המזל, ויאמר האדם כי ה' הוא אלקים אמת ואין זולתו, אבל לצד עוצם גדולתו רוממותו אינו מן המוסר שתבא בריה שפלה אפלה כמוני ותשאל שאלות לפני המלך הגדול והנורא, ועל כן יתיעץ בדעת יצרו שיבחר לדבר שאלותיו לפני אחד ממשמשי עליון המשמשים במרום והוא יעזור לו, ויהיה אמצעי לדבר. לכן הזהירה התורה אלהי מסכה לא תעשה לך בכל אופן. וכבר טעה אנוש בדורו טעות זה וחשב שמכבוד המקום לכבד את משמשיו, ונטרד מן העולם (עיין רמב"ם הל' דעות). ועד"ה לא תעשה מעצמך אלהי מסכה, לך כמו ממך, דכל המתגאה כאלו עובד ע"ז. ועל הרוב עשיר מתגאה, ולכן הזהיר הכתוב אלהי מסכה לא תעשה לך ע"י כסף וזהב.

ספרא, ר"מ פ"ג מע"ז, סה"מ ל"ת ג', סמ"ג לאוין כ"א, יראים ס"ד, סמ"ק סי' קס"א, יו"ד סי' קמ"ג.

ריד) {גדר האיסור}העושה ע"ז לאחרים במזיד לוקה על העשיה, ואם עשאה לעצמו לוקה שתים, אחד משום לאו זה, ועוד משום לא תעשה לך פסל.1 {עשייה וביטול ע"י ישראל וע"י גוי}והפרש יש בין ע"ז של ישראל לע"ז של עכו"ם, ע"ז של עכו"ם אסורה בהנאה משפסלן אע"פ שלא עבדה, ושל ישראל אינה אסורה עד שתיעבד.2 ע"ז של עכו"ם שביטלה הוא או עכו"ם אחר, אפילו קטן בר דעת (עיין ע"ז מ"ג ע"א), מותרת, ומבטלה בע"כ, וע"ז של ישראל אינו יכול לבטל עולמית. ישראל אינו יכול לבטל ע"ז של עכו"ם, ואם זכה בה קודם שביטלה עכו"ם שוב אין לה בטלה עולמית,3 ואם זכה בה בשוגג אי כה"ג אמרינן דלא ניחא ליקני מה שאסור לי' עיין בפוסקים.4 {בעושה ומוכר לאחרים}העושה ע"ז אע"פ שלוקה שכרו מותר, ויש חולקין עיין ש"ע יו"ד קמ"ג ובש"ך סק"ד. ואסור לשלוח דורון לעכו"ם ביום חגם אלא אם כן נודע לו שאינו מודה באלילים ואינו עובדם, עו"כ ששלח דורון לישראל ביום חגם לא יקבלנו, ואם חושש משום איבה יקבלו ולא יהנו בו, ואם אפשר לזרקו בבור או מקום האבוד בפניו כלאחר יד שלא ירגיש העכו"ם שבכיון עשה יזרקנו.5 ואסור לבנות עם עכו"ם כיפה שמעמידים בה אלילים, אבל מותר לבנות הטרקלין או החצר שיש בה אותה כיפה.6 ואסור לעשות חלונות לבית ע"ז,7 וכן לעשות גג או לצייר או לכייר בית ע"ז.8 ואסור למכור צלמים לעכו"ם ולעשות סחורה בזה. ויש להזהיר לבעלי חניות שמוכרים כל מיני צלמים ופסלנות והאילנות וכדומה קודם חג שלהם, ועיין ביו"ד הנ"ל ובדרכ"ת. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות ובבן נח.