צוה הקב"ה לעם קדשו לספר בענין יציאת מצרים ליל ט"ו בניסן, כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח להשי"ת על כל הנסים שעשה לנו שם, שנאמר (שמות י"ג ג') זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, וכתיב (שם י"ג ח') והגדת לבנך ביום ההוא לאמר. ופי' חז"ל דהאי מצות הגדה הוא בליל ט"ו בניסן בשעת אכילת מצה ומרור. ונוהגת מ"ע זו בכ"מ ובכ"ז בזו"נ.

מצוה זו היא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו, וחמשים פעמים הוזכר בתורה ענין יציאת מצרים, ע"כ אנו אומרם בברכותינו ותפלותינו זכר ליציאת מצרים, לפי שהנס הזה הוא לנו אות ומופת גמור בחדוש העולם, וכי יש אלו-ה קדמון חפץ ויכול פועל כל הנמצאות הוא בידו לשנות כפי שיחפוץ בכל זמן מהזמנים כמו שעשה במצרים ששינה טבעי עולם בשבילנו ועשה לנו אותות מחודשים גדולים ועצומים, הלא זה משתק כל כופר בחדוש העולם, מקיים אמונה בידיעת השי"ת ב"ה וב"ש, וכי יכלתו והשגחתו בכללים ופרטים כולם, ועשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

וקדוש ה' הרדב"ז בספרו מצודת דוד כתב במצוה זו שהיא משרשי אמונה, ורמז לדבר במקרא בא דבר אל פרעה וגו' למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ, והוא מחדש נסים ונפלאות בשינוי הטבעים בכל עת שירצה, וזו הוראה גמורה על חידוש העולם שהוא חדשו והמציאו מאפס המוחלט בחפצו הפשוט כאשר עלה ברצונו, וכיון שהוא המחדש הוא הקדמון והוא יודע העתידות שבלבות בני אדם ובכל העולם כחומר ביד היוצר.

פסחים קט"ז, ר"מ פ"ז מהחו"מ, סה"מ עשין קי"ז, סמ"ג עשין מ"א, סמ"ק סי' קמ"ד, או"ח תע"ב.

כא) {קיום המצוה}קיום המצוה בלילה בשעה שיש מצה ומרור מונחין לפניו.1 וכבר הנהיגו בנ"י לקרוא ההגדה על הסדר בליל פסח. הבן שואל אין לו בן אשתו או אחר שואלים, ואפי' בינו לבין עצמו שואל לעצמו ומשיב.2 והגדת לבנך לאו דוקא אלא ה"ה לכל אדם.3 מתחיל בגנות וסיים בשבח.4 וכל המרבה לספר הרי זה משובח.5 ואין מברכין על מצוה זו, עיין במפרשים הטעם. {זמנה}זמנה כזמן אכילת פסח ומצה, שהרי אמרו בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.6 וממעשה דר"א ור"י ור"ט ור"ע וכו' שהיו מסובין בבני ברק כל אותו הלילה משמע דכל הלילה מצותה וי"ל. הזכיר יצ"מ בין השמשות לא יצא. והאי סיפור חוב אחר הוא ממה שזוכרין יצ"מ בכל יום ערב ובוקר בק"ש.7 {ד' כוסות}שותים ד' כוסות ומברכין לפניהם ולא לאחריהם עד כוס רביעי.8 צריך להזהר שהכוסות יחזיקו רביעיצת וישתה לכה"פ רובו של כוס, ואם לאו לא יצא.9 וגם הנשים מחויבים בזה.10 מותר לסחוט ענבים, או ליקח מיץ ענבים שאינו משכר לד' כוסות, ונכון הוא למי שאינו יכול לשתות יין ישן. יין שנתאדם מצוה מן המובחר, ואין מדקדקין אחריו.11 {מרור וכורך}אוכלין כזית מצה ומרור וכורך שניהם יחד זכר למקדש כהלל.12 טוב ליקח חסא למרור ולאכול כזית ממנו.13 וצריך לבדוק היטב הסא מתולעים.14 טובלים במי מלח וחרוסת. ויש לעשות המי מלח וחרוסת מבעוד יום וביחוד כשחל יום ראשון בשבת.15 כא