הזהיר הקב"ה שלא לגלות ערות אשה ובתה, שנאמר (ויקרא י"ח י"ז) ערות אשה ובתה לא תגלה. משרשי המצוה מה שאמר הכתוב שארה הנה זימה היא, והוא לגנות הענין לומר כשיהיה עם אחת, שהיא אשתו, יחשוב באחרת בעבור קרבתם ודמיונם, ותהיה לו שכיבת שתיהן זימה, והיא מבני תשע מדות. וזה שאמר כי שארה הנה לומר שאלו אסורות מפני שהן קרובות זו לזו (טעה"ת). גם כי יגרום לקטטות אמה ובתה. ואם בשתי אחיות אין לעשותן צרות זו לזו, כל שכן אשה ובתה שלא לפרד בין הדבקים. ועד"ה הבא עליה פוגם באבא עילאה שכן מתיחד בבינה ובפחד, וכן החסד מתיחד בפחד והו"ד ופוגם בתפארת שהוא מתייחד ומזדווג באשה ואמה, מלכות ופחד היא חמותו.

סנהדרין ע"ו יבמות צ"ז, ר"מ פ"א ב' מא"ב ופ"א מה"א, סה"מ ל"ת של"ז של"ח של"ט, סמ"ג לאוין ק"א ק"ב ק"ג, אה"ע סי' ט"ו, סמ"ק סי' ש"ה ש"ו ש"ז, יראים רי"ז.

רג) {החיובים}מי שנשא אשה ואחר כך בא על בתה בעדים ובהתראה שניהם נשרפין הבועל והבת, אבל אין לראשונה (כלומר אמה) חטא שהרי בהיתר נשאה, ואם בא על השניה אחר מיתת הראשונה הרי אלו בכרת, ואין בהם מיתת ב"ד.1 ודעת הרבה פוסקים דדוקא הדורות למעלה כגון חמותו וכו' אין בהם מיתת ב"ד לאחר מיתת אשתו, אבל למטה כגון בתה וכו' אף לאחר מיתת אשתו בשרפה.2 ובשוגג מביא חטאת קבועה.3 {בלי קידושין}ודוקא כשנשאה בקדושין, אבל אם נאף אשה לא נאסרו עליו קרובותיה, אלא שרבנן גזרו שלא ליקח קרובת אשה שנאף עמה לכתחלה בחייה שמא תבא לבקר אצלה ויבואו לידי איסור כרת כיון שלבו גס בה, ואם כנס לא יוציא.4 {תפיסת קידושין בעריות}ובכל עריות המבוארין כאן אין קדושין תופסין בהם, וכן שתי אחיות, חוץ מנדה, דמבואר בש"ס5 דחייבי כריתות אין קדושין תופסין בהם.6 קידש אשה ובתה בבת אחת אין קדושין תופסין בהם, דכל שאינו בזה אחר זה בבת אחת נמי אינו.7 {שאר פרטים}הגיורת שנתגיירה בתה עמה אינו בכלל לאו זה ומדרבנן חייב לגרש אחת.8 ואם בא על אשה ובתו היינו שממנו נולדה חייב שתים, אחת משום בתו ואחת משום אשה ובתה.9 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.