הזהיר הקב"ה שלא לגלות ערות אחי האב, שנאמר (ויקרא י"ח י"ד) ערות אחי אביך לא תגלה. משרשי המצוה משום שהוא אחי האב ומפני כבודו, והוא לאו נוסף לבד שעובר על ואת זכר לא תשכב משכבי אשה יהיה עוד איסור לאו זה. וגם לישא פנים למדת הבושת כי הוא עזות גדול. ודע כי המשגל הוא דבר מרוחק נמאס בתורה זולתו לקיום המין, ואשר לא יולד ממנו הוא אסור. ובמדרש איתא דאברהם אבינו לא בא על שרה עד שלא מל שלא לבעול שלא לצורך (וצ"ל שמחלה העונה). ועד"ה כי הבא על אחי אביו פוגם פגם גדול בכל ה' ספירות התחתונות, שכל בני הבנין באים אל החסד ומתיחדים עמו למשוך חסדים להתקיים כד"א עולם חסד יבנה, והוא אהי אביהם והוא המשפיע על כולם ממה שמקבל מעולם הרוחני, וזה הפך הקערה על פיה ובלבל סדר השתלשלות שלשלת הקדושה.

סנהדרין נ"ד, ר"מ פ"א מא"ב ופ"א משגגות, סה"מ ל"ת שנ"ב, סמ"ג לאוין צ', יראים רכ"ב.

קצט) {החיובים}הבא על אחי האב, בין שיהיה אחי אביו מן האב או מן האם, בין מן הנשואין ובין מן הזנות, ואפילו פסול חייב שתים, משום ואת זכר לא חשכב וגו' ומשום ערות אחי אביך לא תגלה,1 ובעדים והתראה מיתתו בסקילה,2 ובלא עדים בכרת, ובשוגג חייב ב' חטאות.3 והנשכב לא חייב אלא חטאת אחת.4 {התרו משום אחד}ודע דבכל מקום שמבואר אצלנו דחייב שנים אם התרו בו משום אחד וחייב מיתת ב"ד, ושגג על השני, חייב חטאת ולא אמרינן קים ליה בדרבה מיניה לענין קרבן, ועיין תוס' פסחים כ"ט.5 וכתב המנ"ח דאם התרו בו משום לאו דאחי אביו, וכן לעיל אם התרו בו משום לאו דאביו, ועל משכב זכר היה שוגג אינו חייב משום הלאו דאביו ואחי אביו סקילה דלא כתיב סקילה רק גבי משכב זכר, אבל אלו הלאוין נכללו בכרת בסוף הפרשה, אבל סקילה אין בהם. {מצד האם}ובהגהות מל"מ כתב אדברי החינוך שאין הפרש בין אחי אביו מן האב או מן האם, כתב דלא מצא דין זה מבואר, אלא דנראה מדסיים הכתוב אל אשתו לא תקרב, והוא דוקא באשת אחי אב מן האב, א"כ גם התחלת הכתוב דוקא אחי אביו מן האב וצ"ע ע"כ, ועיין במעיי"ה דף ע"ב ע"א אות ס"ו שכתב תירוץ על דבריו והביא ראיה להחינוך ז"ל. ונוהג בכל מקום ובכל זמן.