הזהיר הקב"ה שלא לגלות ערות אחות האם, שנאמר (ויקרא י"ח י"ג) ערות אחות אמך לא תגלה. משרשי המצוה מה שנאמר באחות אב כי אמך ואחותה גוף אחד הן, מקצת הגוף של אמך כאן ומקצתו נשאר עם אחותה והם גוף אחד מחולקים, והבא על אחותה כבא על אמה, ולכן ערות אחות אמך לא תגלה. גם כי יהיה אסור מפני כבוד האם, שחרפה היא לה שתזנה אחותה עם בנה. ועד"ה כי הבא עליה פוגם ביסוד, שכן היסוד מתיחד בכ"י שהיא אחות אמה, שהרי ההו"ד היא אם היסוד, והיא אחות התפארת שהוא אביו של היסוד.

מראה המקומות תמצא במצוה קצ"ז.

קצח) {החיובים}הבא על אחות האם בין שהיא אחות לאמו מן האב בלבד, או מן האם בלבד, וכ"ש משניהם, ובין שהיא אחותה מן הנשואין, בין מן הזנות, ואפילו מנשים פסולות, חייב כרת, ובעדים והתראה לוקה, דכלל הוא כל חייבי כריתות לוקין, ובשוגג חטאת קבוע.1 ואם בא אביו על השפחה או עכו"ם אינו נקרא אחותו. ואם בא על שפחתו תלוי בשיטות הפוסקים הבאתי לעיל מצוה (ק"צ קצ"ב קצ"ג קצ"ה קצ"ז ולקמן ר' ר"א) דודאי שחררה. {מצד האם}ותניא בגמ' יבמות (נ"ד) אין לי אלא אחות אביו מן האב ואחות האם מן האב דמשפחת אב קרוייה משפחה, אחות אביו מן האם, אחות אמו מן האם מניין, ת"ל (בפ' קדושים) ערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה, שאין ת"ל להזהיר שכבר הזהיר (בפ' אחרי), אלא בא ללמוד דאפילו מן האם. ודע דשבע נשים מן העריות שהם בכרת בלבדן ולא במיתת ב"ד, ואלו הן, אחותו, ואחות אביו, ואחות אמו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, והנדה.2 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. {קרובות המותרות}ומותר אדם בבת אחי אביו, ובת אחי אמו, וכן מותר אחי אביו ואחי אמו באשתו בנתגרשה ונתארמלה, ובבתו.3