הזהיר הקב"ה שלא לגלות ערות אחות האב, שנאמר (ויקרא י"ח י"ב) ערות אחות אביך לא תגלה. משרשי המצוה גלה הכתוב ממה ששנה בה ואמר שאר אביך, משמע ששניהם הם גוף אחד ואחות האב היא שאר הגוף של אב, נמצא שאתה מגלה ערות אביך ממש, והנולדים משם יראו הרואים וישאלו בן מי זה העלם כשיראהו עז פנים כשאר בני העריות, הם יגלו חרפת המולידים רשע בן רשע. לבד שאינו מדרך הכבוד לאביו שבנו ישא אחותו, שהם מבטן אחד יצאו. ועד"ה הבא על אחות אביו פוגם בנצח שהוא מתיחד עם הפחד שהוא אחות אביו, וכן היסוד מתיחד עם ההוד שהיא אחות אביו.

יבמות נ"ד כריתות ב', ר"מ פ"ב מא"ב, סה"מ ל"ת ש"מ שמ"א, סמ"ג לאוין ק"ו ק"ז, אה"ע סי' ט"ו, סמ"ק סי' ש', יראים סי' ר"כ.

קצז) {החיובים}הבא על אחות אביו בין מן האב בין מן האם, ואפילו אחותו מזנות או פסולה כגון ממזרת, חייב כרת. ואם התרו בו למלקות לוקה ובשוגג חייב חטאת.1 והבא מן השפחה או הכותית לאו אחותו היא, ואם בא על שפחתו תלוי בשיטות הבאתי לעיל מצוה (ק"צ קצ"ב קצ"ג קצ"ה ולקמן קצ"ח, ר' ר"א), ושיטת רב נטרונאי גאון דודאי שחררה, וא"כ אחותו הוא וחייב עליה, ולהחולקים לא לקי, ועכ"פ ספיקא הוא.2 {"ועמם שלום"}ובת"כ3 ערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה וגו' ועל כולן נאמר בסוף הענין4 ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם, ועמם שלום. ופי' הרמב"ן ז"ל בפ' אחרי5 כי הכריתות הנזכרין בנפש בטחון גדול על קיום הנפשות אחרי המיתה, ובמתן שכר בעולם הנשמות וכו', הוא מה שאמרו רבותינו מקרב עמם ועמם שלום, כי הכרת של הנפש החוטאת יורה על קיום שאר הנפשות שלא חטאו, והם עמם שהם בשלום, עכ"ל. ועיין יראים כאן ובסביב ליריאיו. {קרובות המותרות}ומותר אדם בבת אחי אביו, ואחי אביו מותר באשתו כשנתגרשה ונתארמלה ובבתו.6 ונוהג בכל מקום ובכל זמן.