הזהיר הקב"ה שלא לגלות ערות בת אשת אביו כשתהיה לו אחותו מאביו ולא מן האם, שנאמר (ויקרא י"ח י"א) ערות בת אשת אביך לא תגלה. משרשי המצוה הנה בא הלאו הזה לחייב על הבא על אחותו שתים, משום הבא על בת אשת האב ומשום אחותו, לפי שאשתו כגופו, וקורבת המולידים היא בין מן האב ובין מן האם. אחותך היא, שהרואים מכירים האם או האב ואומרים אחותו היא. ועד"ה עיין לעיל מצוה (קצ"ב) מה שכתבתי דד' מיני אחיות הן (ועיין מצ"ד מצוה קנ"ד והמשכיל יבין).

יבמות כ"ב, ר"מ פ"ב מא"ב, סה"מ ל"ת של"ג, סמ"ג לאוין ק"ד, אה"ע סי' ט"ו.

קצו) {החיובים}הבא על בת אשת אביו, כלומר שנולדה לאביו מאשה אחרת שאינה אמו אבל היא אחותו מאביו, חייב עליה שתים, אחת משום אחותו ואחת משום בת אשת אביו.1 והכי אמרו בגמ' יבמות2 ת"ר הבא על אחותו והיא בת אשת אביו חייב משום אחותו ומשום בת אשת אביו. ואין בה מיתת ב"ד אפילו בהתראה, אלא כרת וכל חייבי כריתות בהתראה לוקין, ובשוגג חייב חטאת.3 ואם התרו עליהם משום מלקות לוקין שמונים כיון דהם ב' לאוין משתי שמות.4 {מראית עין וחזקה}ומותר אדם בבת אשת אביו שיש לה מאיש אחר,5 אפילו גדלה בבית בין האחין מותרת להם ולא חיישינן למראית העין שנראית כאחותם, משום דאית ליה קלא (הרא"ש ותשו' מהרי"ל סי' פ"א). ועיין ח"ס (א"ע סי' ע"ו) באחד שהיה לו בנים והגדילן כולן מוחזקים בחזקת בניו, ועתה קם בנו הגדול ונשא אחות אביו בחופה וקדושין, ונתעוררו על זה אנשי היישוב שהוא דר עם ערוה שנשא דודתו, והשיב האב שזה אברהם אינו בנו אלא חורגו בן אשתו שילדה בהיותה פנויה, והיא משרתת בק"ק פרעשבורג ילדה אותו, והיא גם היא אמרה כן. והרב חקר ודרש מפי עדים יודעים כולם שהיתה משרתת בק"ק פרעשבורג וגם הילד בשמו אברהם, והח"ס ז"ל האריך הרבה ואסרה עליו משום דהוחזק כבנו, ע"ש, ובחדושי הארכתי בס"ד. ונוהג בכל מקום ובכל זמן. קצו