משרשי המצוה לפי שהכהן הגדול הוא השליח בין ישראל לאביהם שבשמים, והוא נושא תפלה אליו בעצם, לכן ראוי איש זה להיות לו קרבן מיוחד תמיד, וכאמרם ז"ל קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים. ויען אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, יבא קרבן בכל עת ויהיה נקי תמיד מכל חטא, וכמ"ש והזה הטהור על הטמא, וכדכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו ואח"כ בעד כל קהל ישראל. גם ליישר החוטאים ולפשפש במעשיהם ולשוב אל השם, כי יאמרו אם הכהן הגדול מכפר בעד נפשו בכל יום פעמיים מה נעשה אנחנו. ובא קרבנו עשירית האפה סולת כדי שלא יתביישו העניים בהביאם עשירית האפה סולת, בראותם שהכהן גדול גם כן מקריב מנחה סולת בכל יום.

מנחות דף נ', ר"מ פ"ג מתמידין ופי"ג ממעשה"ק, סה"מ מ"ע מ', סמ"ג עשין קצ"ה.

קלו) {מעשה החביתין}כהן הגדול המשוח בשמן המשחה, או מרובה בגדים בבית שני, מביא בכל יום בבוקר עשרון סולת, ומקדשו בעשרון שבמקדש, ואחר כך חוצהו בחצי עשרון שהיה במקדש, ומביא מחציתו בבוקר ומחציתו בין הערבים, ואינו מתקדש לחצאין, ומביא עמה ג' לוגין שמן, ובולל הסולת בשמן וחולטה ברותחין, ולש מכל חצי עשרון שש חלות, סך הכל י"ב חלות דומיא דלחם הפנים.1 ואחת אחת היו נעשות, נותן לכל חלה רביעית שמן, ואופה החלה מעט ואח"כ קולה אותה על המחבת בשאר רביעית שמן, ואינו מבשלה הרבה.2 נאפו החלות חולק כל חלה לשתים באומד הדעת כדי שיקריב החצי בבוקר והחצי בערב, לוקח חצי האחד וכופל כל אחד לשנים, ופותה עד שתמצא כל פתיתה כפולה לשנים, ומקריב חציין עם חצי קומץ לבונה בבוקר וחציין בערב, והיא נקראת חביתי כהן גדול, או מנחת כהן משיח, ונעשית כליל לאשים.3 כל המלאכות שלה נעשים בפנים ודוחה שבת,4 חוץ מטחינה והרקדה.5 {לא הקריב או מת כה"ג}עבר ולא הקריב שחרית או שנאבד או נטמא החצי השני מביא עשרון שלם בין הערבים וחוצהו ומקריב את של בין הערבים, והחצי השני נשרף.6 הקריב בשחרית ומת הכהן גדול יורשים מביאין בערב, אין לו יורשים בא משל צבור.7 ומשונה חביתי יורשין ושל צבור מכה"ג עצמו שהיו מקריבין עשרון שלם בבוקר ועשרון שלם בין הערבים והוא גזרת הכתוב, ומיהו השמן והלבונה ולשאר דברים אין חילוק.8 וכל כהן כשר לעבודתה.9 ונוהגת בזמן הבית בכהן גדול. קלו