משרשי המצוה כי ידוע הדבר כי נסים גדולים אשר יעשה אלקים בטובו הגדול לעולם יעשה דרך סתר, ומלבשם קצת בדרך הטבע. עד שאפילו בקריעת ים סוף כתיב ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה, ונאמר וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים קפאו תהומות בלב ים. אף שודאי לא מהרוח יבשו המים, דאין זה טבע, אבל מלובש בדרך הטבע. וזה הכל למעלת האדון ושפלות המקבל, שאינו ראוי לנסים גלוים. ומזה הענין צונו להבעיר אש על המזבח להסתיר הנס של האש מן השמים. והטעם לאש מן השמים לחזק האמונה בראותם אש יורד מן השמים לעכל הקרבנות. ועל דרך שהיה באליהו בהר הכרמל, שהיו העם פוסעים על שני הסעיפים, וירדה האש מן השמים וחזקה אמונת כולם, וראו והאמינו שה' הוא אלקים. כן בכל חוטא שחטא מחמת חסרון האמונה שבו, כשמביא קרבנו רואה האש מן השמים ותתחזק אמונתו.

יומא כ"א כ"ו תמיד פ"ב, ר"מ פ"ב מה' תמידין, סה"מ מ"ע ר"ט, סמ"ג עשין קצ"א.

קלב) {ג' המערכות}ג' מערכות של אש היו מסדרין במזבח בכל יום. אחת גדולה שעליה מקריבין התמיד, שניה לה בצדה קטנה הימנה שממנה לוקחין אש במחתה להקטיר קטורת בהיכל, שלישית אין עליה כלום אלא לקיים מצות אש.1 ומצותה שיהיה דולק תמיד בלי הפסק, ואף על פי שהאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט.2 {ב' גזרי עצים}ומצוה על כהן אחד להעלות שני גזרי עצים (מוכנים לכך) בתמיד של שחר, ושני כהנים ב' גזרי עצים בתמיד של בין הערבים על המערכה גדולה, חוץ מעצי המערכה.3 {כבה מי עובר}כבה האש באמצע היום ולא חזרו והדליקו עוברים בעשה, וכנראה דהעוברים הם הכהנים של אותה המשמורה.4 {זר}סידור המערכה צריך כהן, ואם סדרן זר פסולה, ואינו חייב מיתה דאינו עבודה תמה.5 זר שסידר שני גזרי עצים חייב מיתה.6 {שאר פרטי דינים}לא יצית האש למטה ויעלה למזבח.7 ובסדר המערכה שאביי היה מסדר מבואר דמערכה גדולה קודמת למערכה ב' של קטורת, ומערכה ב' של קטורת קודמת לסידור ב' גזרי עצים, ויליף לה מקראי,8 ומערכה שלישית לא מפורשת שם. סידור המערכות היתה בלילה והיא עבודת לילה, וכשרה גם ביום.9 ונוהגת בזמן הבית בזכרי כהונה ואם לא העריכו הכהנים מערכה ג' במזבח בטלו עשה, ועיין במנ"ח.