שורש מצוה זו ידוע, כי איך יחזיק איש מה שאינו שלו, גם כי ידוע שיש עברות בין אדם למקום ויש אדם לחבירו, וכאשר יחטא האדם וישוב לא די לו במה שישוב בתשובה וירצה את קונו, אלא צריך גם כן לרצות את חבירו, והקב"ה חס על כבוד הבריות. ולפי שהגוזל את חבירו מעל בה' וכחש בו ח"ו, שאמר לית דין ולית דיין, ומעל בחבירו שנטל את ממונו, לכן המצוה להשיב את הגזילה ולרצותו, ולהביא אשם על חטאו לה'.

ב"ק צ"ד ק"ג ק"ט, ר"מ פ"א מגזלה, סה"מ מ"ע קצ"ד, סמ"ג עשין ע"ג, יראים סי' רנ"ז, חו"מ סי' ש"ס שסו שס"ז, סמ"ק רמ"ז.

קל) {השבה בעין או דמים}הגוזל מחבירו משוה פרוטה ולמעלה והגזלה הוא בעין חייב להחזירה, ואם נשרפה או אכלה או נשתנה ברשותו של גוזל, חייב להשיב דמיה ופטור אף על פי שלא נתיאשו הבעלים.1 ולא מקרי נשתנה אלא שלא יכול לחזור בו לברייתו, כגון הגוזל עצים וקצצן או צמר וצבעו.2 גזל מריש ובנאו משלם דמי מריש מפני תקנת השבים.3 {דיני השבה}גזל מחברו ביישוב ורוצה להחזיר לו במדבר, אם ירצה חברו שלא לקבל הרשות בידו.4 גזל והבליע לו בחשבון יצא, וכן אם החזיר לו בכיסו שיש לו מעות, אין בכיס מעות לא יצא עד שיודיעהו.5 מת הנגזל יחזיר הגזלה ליורשים.6 {גזל הפטור מהשבה}גזל פחות משו"פ אינו חייב להחזיר,7 ואסור לגזול8 מטעם חצי שיעור (ה"ה פ"א מהל' גניבה)9. עבדים קרקעות ושטרות אינם בכלל מצוה זו, עיין בב"ק (קי"ז)10. גזל פחות משו"פ היום וחזר וגזל ממנו פחות משו"פ למחר אי מצטרף, נראה דתלוי אי נודע לבעלים בינתיים,11 ועיין מנ"ח וצ"ע. השביח ביד הגזלן אחר יאוש הבעלים הרי השבח הוא שלו מפני תקנת השבים.12 {גזל אביו וגר}הגוזל את אביו ונשבע לו ומת האב, עושה חשבון עם אחיו על הקרן וחומש, ואם הגזלה בעין מחזיר את הגזלה, ואם הוא לבדו היורש ואין לו אחין מוציא הגזלה מתחת ידו לבניו.13 אין לו בנים נותנה לבעל חובו או בהלואתו או לצדקה ויודיע ויאמר זה גזל אבא.14 הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הגר, משלם קרן וחומש לכהנים של אותו משמר.15 {שאר פרטי דינים}גזל מטבע ונפסל אומר לו הרי שלך לפניך, וכן בהמה שהזקינה, נסדקה המטבע וכחשה הבהמה חייב לשלם.16 עשה בה מלאכה אינו חייב לשלם שכר הבהמה, ואם הוא רגיל בזה קונסין אותו אפילו בחוץ לארץ.17 ונוהג דין זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. גזל עכו"ם מחלוקת הפוסקים אי הוה דאורייתא או דרבנן,18 ולכולי עלמא אסור לגזול מהם.19