משרשי המצוה כדי להרחיק את האדם מקדשי השם ויהיו נוהגים בהם קדושה רבה ומעלה, ויתרחקו מן הקדשים כדי שלא יטמאו אותם. והיות כי טבע האדם קרוב אצל עצמו ולמוד לנטות אחר האכילה ולחוס על ממונו, ולא יהיה מדקדק בדמי הקדש לעמוד על אמיתת דמיו, כל שכן שאין לו תובעין, וירצה ללמד לעצמו היתר, על כן חייבו התורה בחומש לתוספת אזהרה.

בב"ק קי"א מעילה י"ח תרומות פ"ו, ר"מ פ"א ממעילה ופ"ו מתרומה, סה"מ מ"ע קי"ח, סמ"ג עשין ר"י, יראים שפ"ו.

קכז) {דין מעילה}הנהנה מן ההקדש בשוגג בין קדשי מזבח ובין קדשי בדק הבית בשוה פרוטה מעל.1 ובכלל קדשי בדק הבית חרמי כהנים וחרמי שמים.2 {כפרתה}סדר כפרתו, משלם קרן וחומש ומביא קרבן איל זכר בן שנה בשני סלעים או יותר (ולא פחות), ומקריבו אשם ומתכפר לו, והוא הנקרא אשם מעילות.3 ואין ממשכנין לחייבי אשמות.4 {באיזה קדשים שייכת מעילה}קדשי קדשים מועלין בהם בחייהם ועד שנזרק דמן,5 וקדשים קלים לאחר זריקת הדם באימורין.6 כל שיש בו היתר לכהנים אין מועלין בו.7 דם שחיטה אין בו מעילה, דאכתי לא נעשית מצותה,8 ודוקא מעילה אין בו, אבל אסור מדאורייתא ליהנות בו קודם זריקה.9 לאחר שיצא לנחל קדרון נחלקו הפוסקים10 אי מועלין בו דאורייתא או דרבנן. המועל אחר המועל בשוגג פטור שכבר נתחלל ההקדש בראשון, ואם הראשון היה במזיד האחרון בתורת מעילה.11 {קרן וחומש}הקרן והאשם מעכבין הכפרה, ואין החומש מעכב הכפרה.12 והחומש אחד מד' בקרן, שיהא הוא וחומשו חמשה.13 {שאר פרטי דינים}ספק מעל ספק לא מעל פטור מכל.14 כל הקדשים מצטרפין לשוה פרוטה למעול.15 המעילה מצטרפת לשוה פרוטה אפילו לאחר כמה שנים,16 ואין יום הכפורים מכפר אחצי שיעור (גמ' כריתות דף י"ח). אין מעילה בקרקעות או במחובר לקרקע17 ובעבדים שהוקשו לקרקעות.18 מועלין בגידולי הקדש.19 דברים שאין בהם מעילה אלא מדברי סופרים משלם קרן ואינו מוסיף חומש ואשם.20 נהנה מהחומש לאחר ששילם חוזר ומוסיף חומש על חומשו, וכן לעולם עד שיפחות משו"פ.21 וקיי"ל במעילה בשוגג יש שליח לדבר עבירה, ובמזיד לענין מלקות הוה ליה ככל התורה דאין שליח לדבר עבירה.22 ונוהג בזמן הבית בזכרים ונקבות ועובר עליה במזיד לוקה, ומשלם קרן לבד. ואינו נוהג בקדשי עכו"ם.