משרשי המצוה כי ענין הקרבן הוא להזכיר החוטא ולהשיב אל לבו כי הרע מעשיו ושיבקש מחילה לא-ל על העשוי, ויזהר על העתיד. ומחכמתו ב"ה ומחמלתו ומידיעתו קלות של בני אדם ומיעוט הבנתם ודלות כחם, הקל עליהם הכפרה בחטאים האלה להיות כפי עושר בני אדם ועניים, לפי שכשלונם קרוב אצל בני אדם. שאין ספק אשר חטא הלשון והדבור קרוב ותמידי יותר מחטא המעשה, וגם ענין טומאה וטהרה קשה על בני אדם להזהר בהם. ומהתמדת הענין וקלותו בעיני המון העם היה מחסדיו ב"ה להיותם מביאים כפרה בין בשוגג בין במזיד ואונס, ואולם הנכשל בהם יעשה תשובה בכל כחו. ועד"ה עולה היינו החטא שעולה לקטרג על מי שחטא, יורד על ידי הקרבן שהביא ונמחק עונו. ומזה ילמוד גם כשאין בהמ"ק קיים להתוודות ובבכי ולמחוק עונותיו. ולא הכשירה התורה התרנגולים למזבח מפני שהם בעלי זימה. (רבינו בחיי).

שבועות פרק ב' כריתות דף כ"ו, ר"מ פ"י משגגות, סה"מ מ"ע ע"ב, סמ"ג עשין רט"ו.

קכג) {החייבים בעולה ויורד}על שש עבירות מביאין קרבן עולה ויורד, ואלו הן, הנשבע שבועת העדות בין במזיד ובין בשוגג וחוזר בתשובה, הנשבע שבועת ביטוי בשוגג, המצורע שנטהר, והיולדת, והטמא שאכל קודש בשגגה, ונכנס למקדש בשגגה.I על ד' מהם מביא בדלי דלות, כלומר עשירית האיפה.II מצורע ויולדת אין מביאין עשירית האיפה.III {ידיעת החטא}חייבי חטאות בטומאת מקדש וקדשיו, גזירת הכתוב שצריך ידיעה בתחלה ובסוף, כלומר שידע שנטמא ויודע שזה קודש או מקדש, ואחר כך שכח שנטמא, או ידע שנטמא ונעלם ממנו שזה קודש ושוב נודע לו.IV {דיני עני שהעשיר}עני שהביא קרבן עשיר יצא, עשיר שהביא קרבן עני לא יצא.V הפריש מעות לקרבן עשיר והעני יקח שתי תורים או שני בני יונה, ויחלל עליהם המעות ויהנה מהן, עני שהפריש שתי תורים והעשיר יוסיף עליהם ויביא בהמה.VI והחנוך כאן כתב עני והביא כשבה או שעירה לא יצא ידי חובתו, והטעם לפי שאחר שהא-ל ב"ה ריחם עליו ופטרו בכך אינו בדין שידחוק עצמו להביא ביותר ממה שתשיג ידו, ובזה יקנה כל מבין עצה לבלתי עשות הוצאות ביותר מן הראוי לו לפי ממונו, למען כי בו סבה לגזול את הבריות כשמבקש לימודו ואינו מוציא, ע"כ. ובמל"מVII ומנ"ח תמהו עליו, ע"ש. ונוהג בזמן הבית בזכרים ונקבות חוץ מקרבן שבועות שאין נוהג בנקבות, שאינן בת עדות. והעובר ולא הקריב קרבנו ביטל עשה זו.