משרשי המצוה שאינו מדרך כבוד בקרבן השם, דהקריבהו נא לפחתך, שיהיה תפל בלי מלח, הלא איננו מאכיל כל דבר אדם שיאכל בלי מלח, ולמדה תורה דרך ארץ, ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. גם כי המלח ממתק ומטעים הבשר, כן החוטא יהיו מעשיו מתוקים לפני יוצר כל כשעשה תשובה. וכמו שהמלח לא נפסד וברית כרותה לו מששת ימי בראשית, כן השב בכל נפשו לא יפסיד ולא יאבד לא בזה ולא בבא, ויהא נפשו קיימת לעד. ונאמר ברית במלח, ונאמר ברית ביסורין, כשם שהמלח ממתק כך היסורין ממרקין עונותיהם של ישראל ומוחלין לו.

מנחות י"ט, ר"מ פ"ה מאיסורי מזבח, סה"מ ל"ת צ"ט מ"ע ס"ב, סמ"ג לאוין ש"כ עשין קע"ט.

קיח) {העשה והלאו}מצות עשה למלוח כל קרבן שיקריב לה', והעובר ולא מלח עובר בעשה ולא תעשה.1 ומצוה למולחה כדרך שמולחין לצלי, ובדיעבד בכ"ש כשר.2 ומצוה להביא מלח סדומית, או מלח אסתרוקנית, שחופרין מן הקרקע.3 ודוחה את השבת.4 {איזה קרבנות מולחים}וכל הקרב למזבח צריך מלח חוץ מיין הנסכים, והדם, והעצים, וקרבן עצים.5 קטורת נחלקו הפוסקים6 אי בעי מלח. ניסוך המים בחג לא בעי מלח. 7 יין נדבה בעי מלח.8 {שאר פרטים}מליחה כשרה בזר, רמב"ן עה"ת ויקרא,9 ודברי הרמב"ם סותרים מפ"ט מהמ"א ה"ה לפי"א מפסה"מ,10 ועיין שעה"מ.11 המלח שמלחו בו הקרבנות, בא משל צבור.12 עבר ולא מלח, אף על פי שלוקה, הקרבן כשר חוץ מן המנחה.13 ונוהג בזמן הבית בזכרי כהונה הראוים להקריב, ועבר ולא מלח לוקה.