משרשי המצוה מה שמבואר במשיחת השמן. ועוד כי הקטורת חשובה היא מכל העבודות, שנאמר ישימו קטורה באפיך, והוא שלמדו מלאכי השרת למשה רבינו ע"ה. וכל הרוחות שבעולם אין מזיזין ומדיחין את עשן תמרתו, וזה לראיה שצורך הגבוה לגבוה. ועושה במתכנתה ובמשקלה המכוון להקטיר לעצמו הוה כמשתמש בשרביטו של מלך. וקרח ועדתו יוכיחו שהשתמשו בקטורת ונעקרו מן העולם. ואהרן שהשתמש בו כהלכתו זכה בו לכפר על כל ישראל כשעמד בין החיים ובין המתים ותעצר המגפה על ידי הקטורת, ולכן ובמתכנתה לא עשו כמהו לעצמו.

כריתות ה', ר"מ פ"ב מכלי המקדש, סה"מ ל"ת פ"ה, סמ"ג לאוין רצ"ד.

קי){גדרי האיסור}העושה קטורת מאחד עשר סמנים שלה, להקטיר לעצמו ולהריח בה, בשוגג חייב חטאת ובמזיד כרת, ואע"פ שלא הריח בה חייב כרת על עשייתה, ואע"פ שלא עשה המשקל כלו המבואר בסמנים אלא חציו או שלישו או פחות מזה לפי ערך משקולות אלו חייב.1 ולדעת רש"י2 דוקא שפיטם על כל פנים מנה, כשיעור שני קטורת, והמל"מ3 הקשה עליו ולדעת המל"מ חייב שעשה כשיעור כזית. עשאה להתלמד או למוסרה לצבור פטור.4 ואם עשאה למוסרה לאחר הבאתי לעיל5 מחלוקת הפוסקים אי צבור דוקא או גם לאחר פטור. {המריח בקטורת}המריח בקטורת שלא עשה הוא אינו חייב כרת, אלא דינו כדין כל הנהנה מן ההקדש שמעל[6 עיין סמ"ג מצ' רצ"ד. והא דאמרו קול ומראה וריח אין בו משום מעילה[ עיין במפרשים. {סמנים שלא נתפרשו בתורה}ונחלקו הפוסקים בסמנים שלא נתפרשו בתורה אם הם הלכה למשה מסיני, או מדרבנן שבררו סימנים אלו, ומן התורה כל הסמנים כשרים, עיין לעיל מצוה ק"ג. ולהסוברים דמה"ת כל הסמנים כשרים י"ל דחייב בכל הסמנים כיון שכשרים מדאורייתא, וי"ל כיון דעכ"פ חכז"ל בררו אלו לא קרינן במתכנתה כל זמן שעשה מסמנים אחרים, עיין מל"מ פ"ג מה' תמידין ומוספין7 ובמנ"ח כאן. ונוהג לאו זה שלא לעשות קטורת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.