משרשי המשחה, והוי כמקדיש קדשים וישתמשו בו חול. ועוד דהוה כאלו פוחת בכבוד המלך וכהן גדול ומשתמש בשרביטם, ואל ישתמש הדיוט בכתר המלך וכהן גדול וקדושתם.

כריתות ה', ר"מ פ"א מכלי המקדש, סה"מ ל"ת פ"ג פ"ד, סמ"ג לאוין רצ"ב, יראים של"ב.

קט) {החיוב}העושה שמן המשחה לעצמו בסכום סמנין שלו לפי חשבון ומדת השמן כפי שעשה משה רבינו ע"ה כדי לסוך בו, במזיד ענוש כרת ולוקה, ובשוגג חייב חטאת קבועה.1 {הפטורים}העושה להתלמד, או על מנת למוסרו לצבור לאחר פיטומה פטור. ודעת הרמב"ם2 דאפילו עשאו למוסרו לאחרים פטור, ועיין ברית משה ומנ"ח מה שכתבו בזה. לא נתן בו כל הסמנים או הוסיף או גרע על המשקל או פיחת משמן זית או הותיר פטור, דאמר רבא3 שמן שפטמה לחצאין פטור, דהתורה לא קפדה אלא שלא לעשות כמוהו (ועיין מצוה ק"ז שיעור לכולן).4 {שמן שעשה משה}ולא מצינו שמעולם נעשה שמן המשחה אחר חוץ מאותו שעשה משה,5 ונגנז בימי יאשיהו כמו שאומר שם,6 ותניא בכריתות דף ה' אין חייבין כרת אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד שנאמר ממנו, ועיין סמ"ג לאוין רצ"ב. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ובנקבות.