משרשי המצוה שציונו השי"ת להיות נר דלוק בבהמ"ק להגדלת הבית לכבוד ולתפארת בעיני הרואים כדרך השרים המתכבדים בבתיהם בנרות דולקות, וכל ענין ההגדלה בו כדי שיכנס האדם בלבו כשיראהו מורא וענוה, כי במעשה הטוב הכשר הנפש. ועד"ה שבעה קני מנורה לכבוד שבת, והכל לש"ש. וגם רמז לשבעים שנה להדליק נר תורה, שתאיר פניו שבעים שנה בחכמת אלקים, דמנורה רומז לחכמה וסימנך מנורה בדרום, ויש למקובלים בענינים אלו חכמות נכבדות וסודות נפלאים. (ובכוונת האר"י) המנורה מכוונת נגד התורה, ז' קנים נגד ז' תיבות בפ' בראשית, י"א כפתורים נגד י"א תיבות בפ' שמות, ט' פרחים נגד ט' תיבות בפ' ויקרא, גובה המנורה י"ח טפחים. וטפח י"ח לא היה שלם, רק י"ז שלמים נגד י"ז תיבות בפ' במדבר, כ"ב גביעים נגד כ"ב תיבות בפ' דברים, וכולם (חוץ מן הטפחים) רמז שביום החמישים לאחר מ"ט קבלו התורה.

יומא י"ד ל"ג מנחות פ"ח פ"ט תמיד פ"ו, ר"מ פ"ג מתמידין, סה"מ עשין כ"ה.

צח) {עשייתה ומקומה}קיום המצוה, עושין מנורה של זהב, ששה קנים יוצאים מצדיה ואחד בגוף המנורה,1 משקלה מבואר בקרא,2 גביעיה כפתוריה ופרחיה הכל מקשה זהב מעשה אחד, אין להם זהב עושין משאר מיני מתכות, מנורה של מתכת אין עושין לה גביעים וכפתורין ופרחים, ואין מקפידין על משקלה. 3 ז' קנים מעכבין זה את זה.4 ואין עושין מנורה של עץ ואבן וחרס.5 היתה מונחת בכותל דרום תוך כ' אמה מקודש קדשים.6 י"א צפון ודרום,7 וי"א מזרח ומערב היתה מונחת.8 {הדלקתה, דישונה, והטבתה}נותן חצי לוג שמן לכל נר ונר, נותן פתילה שתהא דולקת מערב עד בקר ומדליקן.9 (ועיין במזרחי ריש בהעלותך שהיה מקום מסוים להפתילות ולא היו עושים אותם רק כפי המקום מסוים להם, אבל מפורש בירושלמי דשמעון הפקולי היה ממונה על הפתילות שהיו משנה בכל לילה לעשותן עבים וקטנים לפי אורך הלילה, וכבר הארכתי בזה במקום אחר10 בס"ד). דעת הרמב"ם דהדלקה כשרה בזר.11 בכלל המצוה לדשן המנורה בבוקר ובין הערבים, שכל נר שכבה מסיר הפתילה והשמן שבנר ומקנחו ונותן בו פתילה אחרת ושמן אחר ומדליקו.12 נר שכבה מדליקו מחברו, כלומר שמושך הפתילה עד לחברו ומדליקו, חוץ מנר מערבי שכבה שאין מדליקו אלא ממזבח החיצון13 (והראב"ד ז"ל חולק בזה). הדלקת הנרות דוחה שבת וטומאה, שקבוע להם זמן.14 כבה בלילה אי צריך לחזור ולהדליקו במחלוקת שנויה.15 פתילות שאסור להדליק בהן בשבת אסור להדליק בהן במקדש במנורה16 ע"כ.