משרשי המצוה מה שמפורש ולמדה את בני ישראל, ואמרו רז"ל גדול הלימוד שמביא לידי מעשה עד שאמרו ותלמוד תורה כנגד כולם, וגזרה חכמתו ית"ש להגות בה יומם ולילה. ואם לא יהיה לו ספר תורה משלו אפילו אם יקבל בהשאלה לא ימלט בזמן מן הזמנים שלא ימצא מי שישאלנו ספר תורה, כי לעצמו יצטרך או לסיבה אחרת, ונמצא מתבטל מתורת ה'. ואפילו יקבל ספר תורה בירושה לפעמים יתרבו היורשים וכל אחד יסמוך אס"ת זו ולא יכתבו לעצמם, ואולי לא יכתוב לעצמו מקודם על סמך שיירש מאבותיו לאחר מיתתם ונמצא דבר ה' מתבטל קודם שירשנו. לבד כי אם יסמוך על זה לפעמים יירש ס"ת ישן נושן מאבותיו ואבות אבותיו שגם הם סמכו על ירושת אבות, וימנע מלקרות בו לרוב ישנו ויחשוש שלא יפסיד והוא אצלו חשיבות גדול, כדרך העולם שמתחשבים מאד מה שבא בירושה מאבות אבותיו. לבד כי מה שטרח ועמל בו חביב אצלו, ולפיכך כל אחד מחויב לכתוב לעצמו וקרא בו כל ימי חייו. ורמז גדול יש בדבר שאל יסמוך על תורת אבותיו שיבא לו בירושה, שאינה ירושה לך אלא כל אחד מחויב לעמל ולחדש בתורת ה' ע"ד שאמרו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, ולא יאמר איני ראוי לכתוב תורת ה' ולא הגיעו מעשי למעשי אבותי אלא כתבו לכם, בא החיוב לכל אחד כפי אשר חננו ה'.

סנהדרין כ"א ב"ב י"ג י"ד מנחות ל', ר"מ הל' ס"ת, סה"מ מ"ע י"ח, סמ"ג עשין כ"ד, סמ"ק סי' קנ"ה, יו"ד סי' ע"ר.

תריג) {גדרי המצוה}מצות עשה לכל אדם מישראל לכתוב לו ספר תורה מבראשית עד לעיני כל ישראל וללמוד בה, ואפילו הניחו לו אבותיו או יש לו הרבה ספרי תורות מאחריםף חייב לכתוב ס"ת לעצמו, ואם לקח ס"ת מן השוק דומה כאילו גזל מצוה מהשוק, אבל אם לקח ס"ת פסול והגיה בו אפילו אות אחת והכשירו מעלה עליו כאלו כתבו כולו, כתבו בידו הרי הוא כאלו קבלה מהר סיני.I {ע"י שליח}ואם עשה שליח שיכתוב לו בשכר או צוה לאחרים שיכתבו לו וכ"ש מי שאינו יודע לכתוב בעצמו יצא דשלוחו של אדם כמותו.II ונחלקו האחרונים ז"ל אי בעי שליחות לכתוב לו ס"ת, דעת מרן זקיני בבית שערים יו"ד סי' שס"ה -ו-ז, שכתיבת ס"ת לא בעי שליחות אלא שוכרו כפועל ומשלם לו שיכתוב לו, ויש חולקים, ובקרית ספר למאירי מ"ד קדושת הספר כתב, וז"ל וכתבו הגאונים שאם צוה לכתוב בשכר שלוחו של אדם כמותו ועיין ספר האשכול דף ל"ו ה' ס"ת, ולפענ"ד ראיה מוכרחת דלא בעי שליחות דוקא שהרי קיי"ל קנה ס"ת מן השוק והגיה בו אות אחת הרי הוא כאלו כתבה כולה, והרי התם ע"כ שלא נכתבה כל התורה לשמו בתור שליחות, והבן.III ס"ת של שותפים יש סוברים דיצא בו ידי כתיבת ס"ת ויש חולקים והכי נראה.IV {אשה}אשה דעת החנוך, וכן נראה דעת הרמב"םV ועוד, דפטורה ממצוה זו והשג"אVI הרבה לחלוק וס"ל דחייבת, ועיין ב"ק פ"ז ע"ב מאי מגילה רב חסדא אמר ס"ת והתם לאשה מיירי וא"כ נראה דגם אשה מקיימת המצוה וצ"ע.VII {שאר דינים}ודעת הרא"ש וגדולי הפוסקים (עיין ש"ע סי' ע"ר)VIII דבזמן הזה מקיימין מצוה זו בספרים שכותבים ללמוד בהם, והט"ז תמה עליו, ע"ש. הכותב ס"ת לעצמו לא יתננה בנדבה לצבור אלא מניחה בבית הכנסת לקרות והוא שלו.IX מכר הס"ת או הקדיש צריך לכתוב לו אחרת,X ואם קנה מן השוק האחרת נראה דיצא דכבר כתב לו הראשונה ויצא ידי כתיבה. ואסור למכור ס"ת כי אם לישא אשה בת בנים,XI ועיין כתובות (סי' ע"ד) ואינו יוצא במצוה זו אלא בכתיבת לשון הקודש (ט"א). ונוהג בכל מקום ובכל זמן. ותודה אקריב לה' בדברים, שזיכני לסיים ספר דברים, ועוד אדבר תשבחות, לאדון ההשגחות, ששם חלקי מעמלים בתורה, ולא מן הכנענים המרבים בסחורה, וברוך החונן לאדם דעת, לאפר ועפר נבער מדעת, הנני העני ממעש, זוחל עפר כתולעת, שסייעני להוציא לאור גם ספר הקטן הזה, תרי"ג מצות שנצטווינו ע"י מזה בן מזה, מצות המלך מלכו של עולם נאמנים וקיימים עד העולם ובזה נשלמו תרי"ג מצות המלך, ע"י "מנשה הקטן". עבד המלך, בהקדוש ר' אליעזר זאב בן המלך, נכד לגאונים הקדושים צדיקים מלכים ושרים עד דוד המלך, ואנא ה' הושיעה נא, כשם שעזרתני לסיים ספר זה כן תזכני להתחיל ולסיים עוד ספרים אחרים ולהוציא לאור כת"י חדושי תורה אשר ישנם תחת ידי, ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.