משרשי המצוה ידוע כי לא כמלחמות אומות העולם מלחמת עם ישראל, כי הם בוטחים על כחם ועל חרבם, כברכתם ועל חרבך תחיה, לא כן בני ישראל אשר לא בחיל ולא בכח כי ה' הוא הנלחם להם. ולכן אותם אנשים שהם חטאים ולא חזרו בתשובה ואינם ראויים להיעשות נס על ידם, אינם ראויים למלחמה עד שישובו לה'. וכן אמרו רז"ל שח בין תפלה לתפלה עבירה הוא בידו וחוזר מעורכי המלחמה, פירוש מי שהפסיק בדיבור בין ברכה של תפלה של יד להנחת תפילין של ראש. ולכן צריך להעמיד כהן המשיח להוכיחם שיחזרו לביתם, או שישובו ולא ימס לבב אחיהם כלבבם. זולת כי מטכסיסי המלחמה להיות שר משוח מלחמה על כל החילות ואליו ישמעון ולחזקם בדברים ולהנהיגם באופני המלחמה.

סוטה פ"ח, ר"מ פ"ז ממלכים, סה"מ מ"ע ק"צ, סמ"ג עשין ק"נ.

תקכו) {מצות כהן משיח למלחמות מצוה ורשות}אחד מלחמת מצוה ואחד מלחמת רשות ממנין כהן משיח מלחמה ומושחין אותו בשמן המשחה,1 אלא שבמלחמת הרשות הכהן קורא על הספר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, ארש אשה ולא נשאה, נטע כרם ולא חללו וגו' עד ויספו השוטרים, וכל מי שיש לו אחת מכל אלו או מי שהוא ירא ורך הלבב חוזר, אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין למלחמה אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, ובשעת המלחמה הכהן קורא הפסוקים שמע ישראל אתם קרבים היום וגו'.2 {החוזרים מעורכי המלחמה}כל החוזרים מעורכי המלחמה כששומעין דברי הכהן אינם חוזרים לביתם אלא מספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים לאחיהן שבצבא.3 כהן המשיח מדבר הכל בלשון קודש והשוטר החוזר דבריו אל העם גם כן בלשון הקודש, ואפשר דהוי כמתורגמן דבכל לשון כדי שיבינו כולם.4 המחזיר גרושתו, והבונה בית שנפל כמו שהיתה, וכן המוכר בית וחזר ולקחו, אינו חוזר.5 והמל"מ מסופק בזה והניח בצ"ע. ובספרי שו"ת (ח"ב סימן מ"ג) הבאתי דאישתמיטתיה ז"ל דברי הראשונים, עי' גמ' ברכות נ"ט ע"ב בנה בית חדש וברא"ש ורשב"א שם, וטור או"ח סי' רכ"ג, ע"ש. הלוקח בית ישן חוזר כיון שחדש הוא אצלו,6 וכן הנושא גרושת חבירו,7 בית שסדו בסיד ופתח בה חלונות אינו חוזר.8 הבונה או נוטע בחוץ לארץ אינו חוזר.9 ואלו שאין יוצאין למלחמה כלל ואין מטריחין אותם בשום דבר, הבונה בית וחנכו, הנושא ארוסתו או ייבם, מי שחלל כרמו, אין יוצאין שנה שלמה שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת, מפי הקבלה למדו שזה הכנה לכולהו הוא.10 והירא והרך הלבב יש אומרים שהוא מעבירות שבידו ויש אומרים רך לבב ממש.11 ונוהג בזמן שישראל על אדמתן בזכרים והמצוה מוטל על הציבור והמלך.