משרשי המצוה כי השי"ת ברא העולם לפרות ולרבות כדי ליישבו לפניו, וכ"ש שלא נחריבהו בידינו להרוג ולאבד הבריות המיישבין העולם. גם כי מי שהוא שופך דמים כאלו ממעט הדמות, דבצלם אלקים עשה את האדם, משל למלך שנכנס למדינה והעמיד לו איקונין ועשו לו צלמים וטבעו לו מטבעות, לאחר זמן כיסו איקונותיו ושברו את צלמותיו ופסלו את מטבעותיו ומיעטו בדמותו של מלך, כך מי שהוא שופך דמים מעלין עליו כאלו ממעט הדמות. ולפיכך רוצה דמים לשון רבים, דמים שנים, למעלה ולמטה. דשלשה שותפין באדם, וע"י פעולתו מכרית דמות של מעלה ומפריד נשמה מן הגוף. ובזוהר, מאן דפסיק האי מעלמא כמאן דפסק האי נשמתא.

סנהדרין ע"ו, ר"מ פ"א מה' רוצח, סה"מ ל"ת רפ"ט, סמ"ג לאוין ק"ס, סמ"ק סי' פ"ב, יראים רמ"ח, יו"ד סי' של"ט, חו"מ סי' תכ"ה.

לד) {על איזה נפש חייב}ההורג נפש בין בריא או חולי אפי' גוסס בידי שמים (אבל גוסס בידי אדם לא) ואפי' קטן שכלו לו חדשיו או ששהה ל' יום הרי זה נהרג עליהם.1 המעמץ עיניו של גוסס כאלו שופך דמים.2 ההורג בן ח' או ספק בן ח' ספק בן ט' פטור.3 ההורג עובר במעי אמו פטור, ואסור לעשות כן.4 הורג חרש שוטה וקטן חייב כעל כל אדם,5 ודלא כמהר"י חגיז בהל' קטנות סי' ל"ו. ההורג את הטרפה פטור. וכל אדם בחזקת שלם עד שלא יאמרו הרופאים שמכה זו אין לה תעלה בידי אדם.6 יתר אבר במקום שעושה טרפה אם ניטל, אי אמרינן כניטול דמי ופטור עליו ההורגו תלוי בשיטות הפוסקים, עיין ש"ך יו"ד סי' נ"ז.7 {על איזה מעשה חייב}ההורג ע"י גרמא פטור בדיני אדם.8 נתכון להרוג את זה והרג את זה פטור.9 עשרה שהרגו אחד כולן פטורין,10 ואם האחרון הכהו מכה בכדי להמית האחרון חייב.11 {רודף}הרודף אחר חבירו להרגו,12 או אחר נערה המאורסה ואחר הזכר,13 והבא במחתרת,14 והרודף למסור ממון חבירו בידי גויים מותר להרגו,15 ואם כבר עבר אין הורגין אותו אלא בב"ד.16 {בן נח}בן נח נהרג על עוברין, ונהרג על הטריפה.17 ואסור להרוג עכו"ם שאינו חייב מיתה,18 ושום בעל חי.19 אבל המינין והאפיקורסין מורידין ולא מעלין.20 {שאר דינים}ובכלל הלאו דלא יהרוג הדיין נקי.21 והעובר ורצח במזיד והתראה הורגין אותו בסייף בב"ד סמוכין של כ"ג22 ובב"נ על פי עד אחד ובדיין אחד23 ולדעת קצת פוסקים24 אפילו ע"פ עצמו. לה