א){קיום המצוה}מי שיש לו זכר ונקבה ויש להם בנים, אפילו זכר מן הנקבה ונקבה מן הזכר, קיים המצוה, לא היה להם אלא זכר ונקבה מאחד מהם, ומשני אין לו, וכ"ש שלא היה להם אלא נקבות או זכרים אפילו מהשניים, לא קיים המצוה.[1] ומדרבנן אפילו יש לו כמה בנים צריך לישא אשה בת בנים ולא יבטל מפריה ורביה,[2] אם לא שמכיר בעצמו שאינו ראוי להוליד או שחייש משום קטטה.[3] ומצוה לפרסם דבר זה כי מלבד המצוה דרבנן שבו יש בו כמה איסורים משום זרע לבטלה ועוד, וכל מי שיראת ה' נוגע בלבו יבין זה. מוכרין ס"ת לישא אשה בת בנים, ואם כבר יש לו בנים מחלוקת הפוסקים.[4]

שבת פ' כלל גדול סנהדרין ס"ו כריתות ב', ר"מ פ"א ופ"ז מהל' שבת ופ"ז מהל' שגגות, סה"מ ל"ת ש"כ, סמ"ג לאוין ס"ה, סמ"ק רפ"ב, יראים ק"א ק"ב, או"ח סי' ש"א.

לב) {אבות ותולדות}אבות מלאכות מ' חסר אחת (שבת דף ע"ג) ואלו הן החורש, והזורע, והקוצר, והמעמר, והדש, והזורה, הבורר, והטוחן, והמרקד, הלש, האופה, הגוזז את הצמר, המלבנו, המנפצו, הצובעו, והטווהו, והמיסך, העושה שני בתי נירין, האורג שני חוטין, הפוצע שני חוטין, הקושר והמתיר, התופר שתי תפירות, הקורע ע"מ לתפור ב' תפירות, הצד צבי, השוחטו, המפשיט עורו, המולחו, המעבדו, המחקו, המחתכו, הכותב שתי אותיות, המוחק ע"מ לכתוב ב' אותיות, הבונה, הסותר, המכבה, המבעיר, המכה בפטיש, המוציא מרשות לרשות, הרי אלו ל"ט אבות מלאכות. העובר עליהם במזיד ובהתראה חייב סקילה, ובלא התראה כרת, ובשוגג חטאת.1 וכל אב יש לו כמה תולדות, ואין הפרש בין אב לתולדה לענין עונשין אלא לענין קרבן, שאם עשה אב ותולדה בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת, ואם עשה אבות הרבה חייב על כל אב ואב.2 {שגגת שבת}לא ידע שהיום שבת ועשה מלאכות הרבה אינו חייב אלא קרבן אחת על כל היום, לא ידע עיקר שבת כגון תינוק שנשבה בין העכו"ם אינו חייב אלא חטאת אחת על כל שבתות עד שנתוודע.3 {כמה פרטי דינים}קיי"ל שבת נדחה ולא הותרה אצל פקו"נ.4 מותר להשתין מים בעשב בשבת, ולא ירחוץ ידיו בקיץ על עשבין וזרעים.5 המחלל שבת הרי זה כעכו"ם לכל דבריהם.6 גוי ששבת חייב מיתה, אפילו לשם מצוה אסור, וכן אסור לו לשבות ביו"ט או שאר יום לשם שבת ויו"ט.7 חמש תיבות בפסוק זכור את יום השבת לקדשו, שכל המקיים שבת כאלו קיים חמשה חומשי תורה (בעה"ט). מלאכות שבת רבים הם וא"א לפורטם, אשרי מי שיודען על בורין ומקיימן. 1 ר"מ פ"ז מה' שבת ה"א. 2 שם ה"ז. 3 שם פ"ז מה' שגגות ה"ב. 4 ר"מ שם פ"ב ה"א. 5 או"ח סי' של"ו ס"ג. 6 חולין דף ה' ע"א יו"ד סי' ב' ס"ה ועי' שו"ת ח"ו סי' צ'. 7 ר"מ פ"י מה' מלכים ה"ט. לג