צוה הקב"ה לעם קדשו לקדש את יום השבת בכניסתו, שנאמר (שמות כ' ח') זכור את יום השבת לקדשו. ונכלל בזה קידוש יו"ט, והבדלה ביצאתו, ומדרבנן לקדש על היין. ומנביאים נצטווינו לענגו ולכבדו שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד. ובכלל המצוה לדעת הרמב"ן לזכור שבת בכל יום, ולכן כשיזכור ימות השבוע יאמר א' בשבת שני בשבת וכו'.

משרשי המצוה לפי שהשבת עדות לחדוש העולם ולעולם הבא, ושקול כנגד כל התורה כולה, והמחללה כאלו חילל כל התורה כולה. וכשנזכור אותו תמיד נזכור מעשה בראשית בכל עת. ואמר לקדשו שנפנה מעסקי גוף וחול ונעסוק בדרכי השי"ת בתורה ותפלה, קדושת הנפש, ולהתענג בו בסעודת מצוה. ומצוה לקדש על היין לפי שטבע האדם להתעורר בו הרבה ויזכור גדולת היום ואמונת חדוש העולם, וביציאתו שהמלך הלך לו ובא זה ללוותו, והוא עצב וקשה עליו פרידתו, וגם דאזלא לה נפש יתירה צריך לשמח את נפשו כמ"ש תנו יין למרי נפש. והכל לפי הכלל דלפי התעוררות האדם ומעשהו יתפעל אל הדברים לעולם.

שבת קי"ח קי"ט ברכות נ"ב פסחים ק"ו, ר"מ פכ"ט מה' שבת ופ"ל מה"ש. סה"מ מ"ע קנ"ה, סמ"ג עשיןכ"ט, סמ"ק סי' רפ"א יראים סי' צ"ט, או"ח סי' רמ"ב רע"א ר"פ רפ"ט עד סי' ש"א.

לא) {מקור קידוש על היין}מצוה לקדש על היין1 ורמזו ז"ל2 זכרו כיין לבנון, נזכירה דודיך מיין (ר"פ). מקדשין בלילה, ומקדשין ביום מדרבנן.3 {אופן קיומו}נוטל כוס שלם מחזיק רביעית, שוטפו ומקדש כפי נוסח המקובל ושותה כמלא לוגמיו.4 וצריך לקדש דוקא במקום סעודה.5 אסור לטעום כלום קודם קדוש והבדלה.6 המהרהר בקדוש לא יצא.7 לא קידש בלילה מקדש והולך כל היום.8 {שאר משקין}אין לו יין מקדש על משקה מעד או על הפת.9 ואין מבדילין על פת, ומבדילין על שאר משקין שהם חמר מדינה, כגון שכר, מעד, יי"ש, וכיוצא בהן.10 קידוש היום בעי ג"כ דוקא משקה, ומקדשין על יי"ש ביום אם אין לו יין, או שאר משקין.11 {ערב שבת}מותר לקדש ערב שבת מפלג המנחה ולמעלה כיון דחייב מדרבנן יצא דאורייתא ר' טוביה מווינא, ועיין ש"ע סי' רס"ז12 ובחידושי הארכתי. {פרטי דיני הבדלה}לא הבדיל במוצ"ש מבדיל והולך עד יום רביעי.13 ואדם מוציא חבירו. קטן אינו מוציא את הגדול.14 המודר הנאה מחבירו מותר לקדש לו דמללה"נ.15 נשים חייבות במצוה זו אף דהוה מ"ע שהזמן גרמא.16 ובהבדלה מחלוקת הפוסקים17 אי חייבות ע"כ יזהרו לשמוע מאיש המבדיל.18 חולה שיב"ס שמותר לאכול ביו"כ, עיין בש"ע19 אי צריך לקדש, ובחידושי הארכתי בס"ד. {עונג שבת}עונג שבת שיתענג במאכל ובמשתה לכבוד שבת וחייב בג' סעודות ולר' חדקא ד' ויראה כאלו כל מלאכתו עשויה. והמענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים ומשאלות לבו וניצול משעבוד מלכיות,20 ועיין יראים מצוה צ"ט ובספרי (שו"ת ח"ג סי' ל"א) אריכות בזה. לב