הזהיר הקב"ה שלא להשתחוות לעבודת אלילים, שנאמר (שמות כ' ה') לא תשתחוה להם ולא תעבדם. וע"ז הוא כל שיעבוד זולת הא-ל ב"ה, והמשתחוה לה אפילו אין עבודתה בכך, וגם אינו משתחוה לעבדה אלא דרך שחוק או בזיון, גזה"כ הוא דחייב, וכן בכל ד' עבודות שבקרבן. ונוהג בכ"מ ובכ"ז בזכרים ובנקבות.

משרשי המצוה לפי שהמשתחווה לע"ז מכניע קומתו לפניה ומחשיב אותה, ואע"פ שאין עבודתה בכך מ"מ האדם נפעל לפי פעולותיו ולבו, וכל מחשבתו תמיד לאחר מעשיו שהוא עוסק בהם, אם טוב ואם רע, ועבירה גוררת עבירה. גם כי יש לכל איש ישראל נפש אלקי ממעל, דשלשה שותפים באדם. והקב"ה נפח באפו נשמת רוח חיים, וע"י שהוא משתחווה לאחד מן השרים, אפילו המלאכים, הרי הוא משפיל ח"ו את חלק ה' שבו שמשתחווה בע"כ לעבדו, ודומה למי שעושה המלך משתחווה לעבדו. ולכן הקפיד הקב"ה שלא להשתחוות אפילו לאחד מן השרים. (אלשיך). ואומר אל שלשים ואל רבעים ברשעים, כי אותן הדורות יכול לראות במו חיי', ועושה חסד לאלפים לצדיקים כי הם קרויים חיים גם במיתתם, וא"כ גם במותו יראה שכרו זרע ברך דור ישרים יבורך.

סנהדרין ס"ב ע"ז י"ג מ"ג, ר"מ הל' ע"ז פ"ג, סה"מ ל"ת ה', סמ"ג לאוין י"ט, סמ"ק סי' ס"ד, יו"ד ק"נ.

{איזו עבודה אסורה}המשתחוה לעבודה זרה או שעובד באחד מד' עבודות שבקרבן בין העושה לעבדה או לבזותה חייב אפילו אין דרך עבודתה בכך,1 ובשאר עבודות אם דרך עבודתה בכך חייב, אין דרך עבודתה בכך מותר לבזותה,2 ומצוה איכא,3 וכל ליצנותא אסורא לבר מליצנותא דע"ז.4 {מראית עין}נתפזרו לו מעות לפני עכו"ם לא ישחה ויטלם, ישב לו קוץ ברגלו לפני עכו"ם לא ישחה ויטלנה אלא ילך עד לאחר ע"ז.5 התיר לו שרוך נעלו לא ישחה לפני ע"ז לנועלו, לא ירכין ראשו לשאילת שלום לפני עכו"ם דנראה כמודה לע"ז.6 פרצופין המקלחין מים, אף על פי שאינם נעבדים, לא יניח פיו על פיהם וישחה לשתות שנראה כמנשק לעכו"ם.7 וכן מעיין מושך מים לפני ע"ז לא ישחה וישתה שנראה כמשתחוה.8 {פרטי האיסור}המשתחוה משעה שיכבוש פניו בקרקע חייב סקילה, ולא בעי פישוט ידים ורגלים.9 והעובר במזיד ובהתראה חייב סקילה, במזיד ובלא התראה כרת, ובשוגג חייב חטאת.10 וד' עבודות שאמרנו ר"ל זובח, זורק, מקטר, או מנסך. 11 כט