צוה הקב"ה שישא הכהן גדול נערה בתולה לאשה, שנאמר (ויקרא כ"א י"ג) והוא אשה בבתוליה יקח. הסגן ומשיח מלחמה בכלל. משרשי המצוה משארז"ל שאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, ולהכי משתבעל לאחר אסורה לו שמא עיניה נתנה באחר. ולפי שהעיקר הטוב שבאדם הוא שיהיה לו מחשבה טהורה ונקיה, כי אחרי המחשבה ימשך מעשה הגוף, על כן ראוי לו למשרת הגדול להדבק באשה שלא קבעה מחשבתה באחר זולתי בו שהוא קודש קדשים, ומתוך כך יהיה הזרע שיתן לו השי"ת ממנה טהור ונקי וראוי לעבוד בקדושה. והטעם שמשתבגר אסורה, דכיון שהיא גדולה כבר כל כך דעותיה כבר נפסדות ואולי חשבה כבר באחר וקבעה מחשבתה בו, ועל דרך שאמרו בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה.

יבמות נ"ט, ר"מ פי"ז מא"ב, סה"מ מ"ע ל"ח, סמ"ג עשין נ"ז, יראים רי"ב.

ערב) {גדרי המצוה ועל מי חלה}מצות עשה על הכהן גדול וסגנו ומשוח מלחמה, הבא לישא אשה שתהיה נערה בתולה,1 ולא ישא את הקטנה ואת הבוגרת ומוכת עץ.2 ויש חולקין3 דמותר בקטנה. עבר ונשא בוגרת או מוכת עץ אין מוציאין מידו.4 וקטנה נסתפק המל"מ אי מוציאין מידו לשיטת הרמב"ם, ע"ש,5 ולדעת הפוסקים דאסור בקטנה אסור באיילונית, דמקטנותה יצתה לבגר.6 {גדר בתולה}ובתולה לגמרי משמע, כדרכה ושלא כדרכה.7 נבעלה לבהמה כשרה והוא שלא השירה הבתולים, ואם השירה הבתולים הוה כמוכת עץ.8 קטן פחות מבן ט' הבא על הגדולה ולא השיר הבתולין מותרת לכהן גדול, ואם השיר הבתולין הוי כמוכת עץ,9 וי"א10 דאפילו השיר הבתולים כשרה נבעלה פחות משלשה כשרה לכה"ג. כהן שנשא אלמנה בעודו הדיוט ונתמנה לכהן גדול אשתו עמו ואינו מוציאה, ואפילו אירסה קודם שנתמנה כונסה לאחר שנתמנה.11 {שאר פרטים}אירס את הקטנה ובגרה תחתיו קודם נשואין לא יכנוס, ואם כנס אינו מוציא.12 ואינו נושא שתי נשים לעולם,13 ולדעת הראב"ד דוקא ביוה"כ אסור בשתי נשים אבל בכל השנה מותר. ונסתפקו האחרונים אם כהן גדול מקדש בביאה כיון דנעשית בעולה בשעת הקידושין וקדושין וביאה באים כאחד.14 ונוהג מצוה זו בזמן הבית כי אז יתמנה הכהן גדול, והעובר על זה עובר בעשה בכל ביאה ומוציאה בגט, ולכל הדינים הסגן ומשיח מלחמה בכלל.