הזהיר הקב"ה שלא להונות במדות הלח והיבש, ולא במאזנים ולא בכל דבר הנמדד כקרקעות ובגדים, שנאמר (ויקרא י"ט ל"ה) לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה. משרשי המצוה שהעושה עול במדות לח או יבש ובאיזה מדה שהוא מחריב את העולם ומלסטם את הבריות, וכמעט אין לו תקנה בתשובה כיון דגוזל את הרבים ואינו יודע למי להחזיר הגזילה אשר גזל. והמודד נקרא דיין, שהוא הדן כך וכך מגיע לך במדה, ולכן הוציא הכתוב בלשון לא תעשו עול במשפט. וצוה הקב"ה להרחיק מעם קדשו הגזל והחמס, ומדהוציא הכתוב בלשון לא תעשו, ולא אמר לא תשפטו עול, משמע דבר עשיה דהיינו מדידה לא תעשו בו עול.

ב"מ ס"א ק"ז ב"ב פ"ח פ"ט צ', ר"מ פ"ז-ח מגנבה, סה"מ ל"ת רע"א מ"ע ר"ח, סמ"ג לאוין קנ"א, עשין ע"ב, סמ"ק סי' רס"ד, יראים מצ' ר"ס, חו"מ סי' רל"א.

רנח) {גדרי האיסור}קיום המצוה, המשנה מדה ממדות שהסכימו עליה בני מדינה והנהיגו בה, בין במדת הלח, בין ביבש, עובר בלאו זה,1 לבד שהוא גוזל את חברו, ועובר על לא תחמוד ולא תתאוה. ודעת החינוך ויראים דאפילו לא היתה שוה פרוטה מה שחסר במדה עובר בלאו זה, דהקפידה התורה במדות בכל שהוא. {חומר האיסור}וגורם ה' דברים, מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק השכינה, ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותם מארצם. {בדיקת המדות}וצריך להמחות את משקלותיו פעם אחת בשבת, ובלח מקנח מאזניו על כל משקל כדי שלא יחלידו.2 מקום שנהגו לימוד בדקה אל ימוד בגסה בגסה אל ימוד בדקה הכל כמנהג המדינה.3 וצריך ליתן תוספות קצת (הכרע) במדה ובמשקל ובמשורה.4 {מדידת קרקע}המודד קרקע לא ימדוד בחבל לאחד בימות החמה, ולאחד בימות הגשמים, מפני שהחבל מתקצר בימות החמה,5 וצריך לדקדק הרבה במשיחת הקרקע בין ההר והגיא, והעיגולין, ובין זווית נצבה לזווית רחבה, וזווית חדה, והרבועים, והאלכסונים, בין זוויות, ובין משולש שוה הצלעות ובין משולש אשר שתי הצלעות בלבד שוות, והוא נקרא מתחלף הצלעות, ובין מרובע רבוע שוה למרובע ארוך, וכיוצא באלו שעשו בעלי חכמת התשבורת.6 ובמשקל שלא יטמין משקלותיו במלח, במשורה שלא ירתיח.7 {כללים}כלל הדבר בכל אופן שגורם לחיסור המדה עובר בלאו זה, והנושא ונותן באמונה ניצל מן הבצע, ומן הקנאה, ומן הגנבה, ומן החמוד, ושנאת חנם, ומגנבת דעת חבירו, ובוטח בהקב"ה.8 ואמרו ז"ל9 תחילת דינו של אדם נשאת ונתת באמונה. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.