הזהיר הקב"ה שלא להרבות באכילה ושתיה המביאה לשפוך דם כבן סורר ומורה, שנאמר (ויקרא י"ט כ"ו) לא תאכלו על הדם. משרשי המצוה לפי שרוב חטאות האדם יעשה בסיבת ריבוי אכילה ושתיה, וכתיב וישמן ישורון ויבעט, שמנת עבית כשית ויטוש וגו'. וכתוב צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר. ואמרו ז"ל בן סורר ומורה על שם סופו נדון, כ יבקש את לימודו ולא ימצא, וישב בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות והורגם, ימות זכאי ואל ימות חייב. וריבוי האכילה שהתאותה חוה לאכילת העץ הדעת גרמה מיתה לעולם עד ביאת משיח צדקינו ובלע המות לנצח. ודרך כלל אמרו מילי כריסי זיני בושי, פי' מילוי הכרס יביא בני אדם לעשות חטאים רעים. ועל כן תמנענו תורתינו השלמה לטובתינו מהרבות באכילה ושתיה יותר מדאי, פן יתגבר החומר על הנפש ויאבד אותה לגמרי, ולהרחיק הענין הזהירנו בעונש מיתה.

סנהדרין ס"ג ברכות דף י', ר"מ ממרים, סה"מ ל"ת קצ"ה, סמ"ג לאוין ר"כ.

רמח) {בן סורר ומורה}האוכל ושותה הרבה המביאה לידי שפיכת דמים, (והוא בן סורר ומורה), והתרו בו פעם ראשונה מלקין אותו, חזר ואכל והתרו בו סוקלין אותו.1 אינו חייב עד שיגנוב משל אביו, ויקנה בשר בזול, משקל חמשים דנרין, ויקנה יין בזול חצי לוג או יותר ויאכל וישתה חוץ מרשות אביו בחבורת רקים ופוחזין, ושיאכל הבשר נא (כלומר לא מבושל ולא צלי כל צרכו) כדרך הגנבים, וישתה יין מזוג כדרך הגרגרנים, אכל אכילה של מצוה פטור.2 אכל כל מאכל ולא אכל בשר, שתה כל משקין ולא שתה יין, פטור.3 אכל אכילת איסור כגון בשר טרפה ויין נסך פטור.4 ואינו חייב אלא כשהוא שלש עשרה שנה ויום אחד, והביא שתי שערות עד שיקיף השיער כל הגיד.5 ואינו חייב עד שיביאוהו אביו ואמו לב"ד, ואם מחלו לו פטור.6 היה אחד מאבותיו גידם או אלם או סומא או חרש פטור, שנאמר ותפשו בו אביו ואמו וגו'.7 ועיין עוד פרטי דינים ברמב"ם פ"ז מהל' ממרים. הכלל שעל ריבוי אכילה נסקל. {שאר איסורים}ובכלל זה הלאו אזהרה לאוכל מבהמה קודם שתצא נפשה.8 וכן בכלל הלאו שלא לאכול קדשים קודם זריקת הדם.9 ושאין מברין על הרוגי בית דין, ושהסנהדרין שהרגו הנפש אין טועמין כלום כל אותו היום.10 ושאסור לאכול קודם התפלה,11 ודרשו ז"ל12 לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. ואזהרה לבן סורר ומורה, ולא הוה לאו שבכללות לענין בן סורר ומורה, לפי שענשו מפורש בפ' כי תצא.13 ואינו נוהג אלא בזכרים.14 רמח