צוה הקב"ה שיעשה הכהן גדול עבודת יום כפורים בבית המקדש, שנאמר (ויקרא ט"ז ג') בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו'. משרשי המצוה שהיה מחסדי הא-ל על בריותיו ורצה לזכות את ישראל קבע להם יום זה בשנה, כדי שיחזרו בתשובה שלימה, ולמען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות רצונו יתברך. מתחלת בריאת העולם הועד והוקדש יום זה לכך. וזה שאמרו ז"ל עצומו של יום מכפר עם התשובה. ולכן היתה עבודת היום על ידי גדול העם, הוא הכהן גדול, והיה מתודה על עצמו וביתו ואחיו הכהנים ועל הקהל. וצותה התורה להתענות בו ועוד ד' עינויים להכניע הלב בתשובה, ועל ידי המעשים למטה מתחברת המדה למעלה ומתכפרת.

מס' יומא, ר"מ עבודת יו"כ, סה"מ מ"ע מ"ט, סמ"ג עשין ר"ט, יראים תי"ז.

קפה) {דיני הכהן}עבודת יוה"כ מצותה בכה"ג.1 ועבודת הלילה, היינו תרומת הדשן, מותר בכהן הדיוט.2 כה"ג עובד בבגדי זהב מבחוץ ובבגדי לבן כשנכנכס לפנים.3 עבד איזה עבודה בפנים בבגדי זהב, או בחוץ בבגדי לבן, חילל העבודה וחייב מיתה משום יתור או חסר בגדים.4 וצריך להיות נשוי אשה אחת.5 {סדר העבודה}וזה הסדר, ז' ימים קודם יו"כ מפרישין כהן גדול ללשכה שבמקדש, ומפרישין אותו מאשתו,6 ומזין עליו שלישי ושביעי,7 ומלמדים אותו סדר העבודה.8 ליל יו"כ מפייסין לתרומת הדשן9 ולשאר העבודות,10 עד שמגיעין לשחיטת התמיד, פושט וטובל ולובש בגדי זהב,11 ומקדש ידיו ורגליו מקיתון של זהב (וקידוש זה מותר במקום חול).12 שוחט את התמיד רוב סימנים (ואחר מירק אחריו), ומקבל את הדם וזורק, אח"כ מקטיר קטורת של שחר, ומטיב את הנרות, ומקטיר אברים, ונסכים, מקריב פר ושבעה כבשים עולות של מוסף היום.13 (חל בשבת מוסף של שבת קודם שהוא תדיר).14 מקדש ידיו ורגליו, פושט וטובל ועולה, ולובש בגדי לבן, ומקדש ידיו ורגליו, בא אצל פרו וסומך שתי ידיו עליו ומתודה עליו ועל ביתו,15 ומזכיר שם המפורש ג' פעמים,16 אח"כ בא למקום שני השעירים ומגריל עליהם,17 ועליית הגורל מעכבת.18 ומניח על שני השעירים ואומר השם ככתבו, לה' חטאת.19 קושר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח,20 ולשעיר הנשחט קושר על צוארו.21 חוזר אצל פרו וסומך שתי ידיו עליו ומתודה כראשונה, שחטו (ושחיטה כשירה בזר), ומקבל דמו, נתנו למיגס בו על הרובד הרביעי שלא יקרש הדם, נוטל המחתה וחותה בה אש על המזבח החיצון סמוך למערב ומניחו, מביאין לו כדי חפניו קטורת דקה מן הדקה, חופן ממנו מלא חפניו ונותן לתוך הכף. לוקח המחתה בימין, והכף בשמאלו, נכנס לקדשי הקדשים, ומניח בין שתי הבדים (ובבית שני על אבן השתיה), נוטל הכף ומערה הקטורת לתוך חפניו, צובר הקטורת על הגחלים וממתין עד שיתמלא הבית עשן ויוצא, ומתפלל בהיכל תפלה קצרה.22 נוטל דם הפר ומזה ח' הזאות אחת למעלה ושבע למטה, מניח הדם על כן הזהב שבהיכל, יוצא ושוחט השעיר ומקבל דמו, נכנס ומזה ח' הזאות בדרך שהזה מדם הפר, מוציא ומניח דם השעיר ולוקח דם הפר ומזה על הפרכת המפסיק בין ההיכל לקה"ק א' למעלה וז' למטה, נוטל דם השעיר ומזה כדם הפר, מערב דם הפר והשעיר ומזה על ד' קרנות של מזבח הזהב, ואח"כ מזה ז' הזאות על טהרו של מזבח בצד הדרום, שירי הדם שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, בא אצל שעיר המשתלח, סומך ב' ידיו עליו ומתודה עונות כל ישראל בשם המפורש ג' פעמים ומוסרו ביד איש עתי, מוציא אימורי פר ושעיר הנשרפין ונותן בכלי, ומוסר בשרן ועורן להוציא מחוץ למחנה לשרפה, יוצא לעזרת נשים וקורא בתורה, מקדש ידיו ורגליו פושט וטובל ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו, מקריב שעיר הנעשה בחוץ ואילו ואיל העם, והוא בכלל מוספים, מקטיר אימורי פר ושעיר הנשרפין (בשבת לחה"פ ומקטיר הבזיכין), עושה מנחת המוספין ונסכיהם ומקריב תמיד של בין הערבים ומנחתו, מקדש ידיו ורגליו פושט וטובל ולובש בגדי לבן אחרים פחותים מהראשונים, ומקדש. נכנס לבית קה"ק ומוציא הכף והמחתה, מקדש ידיו ורגליו פושט וטובל ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו, ומקטיר קטורת של בין הערבים ומטיב הנרות, ומקדש ידיו ורגליו ולובש בגדי עצמו ויוצא.23 עשה עבודת הפנים שלא על הסדר פסול.24 ומה נהדר היה הכהן הגדול בצאתו מן המקדש, וכל ישראל מלוים אותו אל ביתו25 יהי רצון שנזכה לראותו בב"א.