צוה הקב"ה לקדש כל בכור, כלומר שיהיה כל זכר הנולד ראשון מרחם אמו באדם ובבהמה קודש לה', שנאמר (י"ג ב') קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבנ"י באדם ובבהמה לי הוא, (ובפ' ראה, דברים ט"ו י"ט) כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך, (ובפ' קרח, במדבר י"ח ט"ו) כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו לה' וגו', (ובפ' בחקותי, ויקרא כ"ז כ"ו) אך בכור אשר יבוכר לה' בבהמה וגו'. ונוהג בכ"מ ובכ"ז בזכרים ובנקבות.

משרשי המצוה כי בעבור שפדאם ממות בהכותו כל בכור בארץ מצרים צוה שיהיו קדושים לו לעבוד את עבודת ה' לכל אשר יצוה בם. גם שרצה השי"ת לזכותינו ולעשות מצוה בראשית פריו למען דעת כי הכל שלו, ואין לו דבר בעולם רק מה שיחלק לו השי"ת בחסדיו. ויבין זה בראותו כי אשר שיגע האדם כמה יגיעות וטרח כמה טרחות בעולמו, והגיע זמן שעשה פרי וחביב עליו ראשית פריו כבבת עינו, מיד נותנו להקב"ה ומתרוקן רשותו ממנו ומכניסו לרשות בוראו.

תמורה כ"א חלה פ"ד ערכין כ"ט זבחים צ"ו חולין ס"ט קל"ב בכורות נ"ג, ר"מ ה' ביכורים פ"א, סה"מ מ"ע ע"ט, סמ"ג עשין רי"א, סמ"ק סי' ק"ב, יראים סי' שנ"ב שנ"ג, יו"ד סי' ש"ו עד ש"ך.

יח) {קיום המצוה}קיום המצוה, בכור שנולד מבהמה טהורה בין בארץ בין בחו"ל מצוה על הבעלים להקדישו ולומר הרי זה הקדש.1 ואינו נוהג בטמאה אלא בחמור, ואינו נוהג בחיה.2 לא הקדישו ממילא קדוש, אלא שמצוה להקדישו,3 וחייבין ליתנו לכהן.4 בזמן הבית נשחט בעזרה כקדשים קלים ודמו טעון שפיכה אחת כנגד היסוד, ומקטיר אמריו והבשר נאכל לכהנים כשלמים.5 ובזמן הזה שאין לנו בהמ"ק בעונ"ה יתננו לכהן וירעה עד שיסתאב ויפול בו מום, 6 וישחטנו ונאכל לכל אדם אפילו לעכו"ם כחולין,7 ואין להאכילו לכלבים.8 ואסור בגיזה ועבודה.9 {דיני כהן בבכור}כהן מקריב בכור שלו.10 זמן נתינה לכהן בבהמה דקה לאחר ל' יום ובגסה לאחר נ' יום.11 מצוה לאכלו בתוך שנתו בין תם ובין בע"מ., ושנה זו הוא משעה לשעה ולא מיום ליום (ט"א12), ומונים שנה מיום שמיני ללידתו לתם ומשעת לידה לבע"מ.13 עבר עליו שנתו לא נפסל.14 כהנים חשודים אבכורות עצמם ואינן נאמנים שנפלו בו מום מאליו.15 {פטורים}בכור שנולד בחו"ל אינו קרב אפילו בזמן הבית.16 ושותפין ישראלים חייבים בבכורה,17 שותף עכו"ם אפילו אין לו חלק אלא באזנו פטור.18 עושה לו מום במעי אמו לכתחלה בזמה"ז קודם שיצא לאויר העולם.19 יוצא דופן אינו בכור.20 טומטום ואנדרוגינוס ספק בכור.21 וכל ספק בכור נאכל במומם לבעלים דהמוציא מחבירו (שהוא הכהן) עליו הראיה דבכור ודאי הוא.22 כרך הרחם בסיב או בכל דבר ונולד אינו בכור.23 בהמת הפקר, וגר שמת ואין לו יורשים, מבואר בתוספתא24 דפטורה מבכורה, ועיין ריט"א25 וט"א26 ואחרונים27 שחולקים. הלוקח בהמה מפירות שביעית פטורה מבכורה ר"מ.28 להרמב"ם29 ועוד30 אינו נוהג בחו"ל אלא מדרבנן ואינו הלכה.31