הזהיר הקב"ה שלא להוציא מבשר הפסח חוץ ממקום החבורה, שנאמר (שמות י"ב מ"ו) לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה. ונוהג בזמן הבית בזכרים ונקבות.

משרשי המצוה מש"כ לזכור ניסי יציאת מצרים, מפני שנעשינו אדונים באה המצוה אלינו שיהא נאכל במקום החבורה ולא נוציאהו לחוץ כדרך מלכי ארץ, שכל המוכן להם נאכל בהיכלם לרוב עם שלהם. ודלת הארץ בעת יכינו סעודה גדולה ישלחו ממנו לחוץ מנות לרעיהם שהוא חידוש אצלם.

ועד"ה כי כל הכחות החיצוניות תאבים ורעבים להנות מהקרבנות, וכ"ש מקרבן פסח שרומז בסוד חתן וכלה, ורומז ג"כ למפלת שר של מצרים שהוא נכבד בעיניהם, ואין בין השרים החיצונית אהבה ולא קורבה אלא כנגד ישראל. ולכן צוה שלא להוציא הבשר חוצה, כי בשעה שיוצא חוץ ממחיצת הקודש יש להם רשות עליו ולוקחים אותו לחלקם, ורוח הטומאה שורה על כל קודש היוצא חוץ למחיצתו, ונמצא זה שהוציא מן הבשר כאלו זבח לשעירים השוכנים חוץ למחיצת הקודש, ממתינים לגרום טומאה לקדשים כדי שיקחו אותם לעצמם (מצ"ד). גם לרמז להצנע לכת את ה' אלקיך, ומדת הפרישות. וצא ולמד מכה"ג ביום הכיפורים שנכנס לפני ולפנים, כל אדם לא יהיה באהל מועד, אפילו מלאכים, משום צניעות. וארשתיך לי לעולם, קב"ה וישראל ואורייתא, תואר כלה מאד נתעלה וכל כבודה בת מלך פנימה

פסחים פ"ה, ר"מ הק"פ פ"ט, סה"מ ל"ת קנ"ג, סמ"ג לאוין שנ"ב, יראים תי"ד

טו) {איזו הוצאה אסורה}המוציא כזית בשר מפסח מחבורה לחבורה אפילו באותו בית בליל ט"ו בניסן לוקין עליו. 1 אינו חייב עד שיעקור ויניח, דהוצאה כתיב ביה כשבת, מה שבת בעי עקירה והנחה אף פסח כן, פסחים פ"ה ע"ב.2 הוציא עצמות פטור דנתמעט מן הבשר ולא עצמות (מכילתא). ונראה דה"ה בגידין וטלפיים וקרניים ושאר דברים שאינם ראוים לאכילה. ועצמות שיש בהם מח ודאי עוברים אף דאין ראוים לאכילה בלא שבירה, ואסור לשברם.3 ולפום ריהטא הוציאו שניים באופן שזה יכול וזה יכול פטורים כהוצאת שבת, אבל עיין במנ"ח דאין לו קרא מיוחד לפטרו, וצ"ע. {חלוקת חבורות}ואין אדם אוכל בשתי חבורות. מותר לחלק הפסח לשתיים והללו עושין חבורה לעצמם והללו לעצמן, ואסור להוציא מזו לזו.4 שמש המשמש לב' חבורות אוכל עם אחת ואסור להוציא בפיו לחבורה השני, וקופץ פיו שלא יחשדוהו.5 הוציא מבשר לחוץ אפי' בשוגג אסור באכילה.6 הוציאו ולא הניחו בחוץ והחזירו, צ"ע אי נפסל באכילה, וקצת ראיה משמש שקופץ את פיו, ולפי' קצת פוסקים עם בשר בפיו, ועיין במנ"ח. וב' חבורות שאוכלין ב' פסחים בבית אחד צריכין לעשות היקף מחיצה ביניהם, והופכים פניהם שלא יהיו מעורבים,7 ועיין פסחים פ"ו היו יושבים ונפרסה מחיצה ביניהם ופרש"י שם. וע"ש גם חילוק בין שתי חבורות לאוכל בשתי מקומות.