הזהיר הקב"ה שלא לגלות ערות אחותו מאביו או מאמו, ואפילו אחותו מזנות בכל ענין שתהיה, שנאמר (ויקרא י"ח ט') ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן. משרשי המצוה כתבו הראשונים ז"ל דאיסור העריות אין לבעלי קבלה דבר מקובל בו, ומקצתם אמרו הטעם כי הקרובים הם ענפים המתפשטים מן השורש, ויש להם לקבל ליחות מן הענפים אחרים שלא מעצמם כי היה מתייבש, והמופת על זה מאילנות שמביאין יחור של אילן אחר ונוטעין בענף האילן וניתוסף בו כח חדש ועושה פירות טובים, ואם נוטעין אותו מענפיו עצמם לא יצליח. כן הבא על הערוה גורם יבשות הנוף מהברכה העליונה. ועד"ה כי הבא על אחותו פוגם בכ"י, כד"א באתי לגני אחותי כלה, וכולם אחיה שהרי היא בת החסד היא, וכולם מתיחדין עמה. והבא עליה בכרת לפי שהוא הפריד הענף ויכרת אותו ממקום חיותו. וד' מיני אחיות הן, הבא על אחת מהן פוגם בכ"י שנקרא אחותו, כד"א אחותי רעיתי, וכתיב ולאחותו הבתולה, וכולהו איתניהו בה שהרי היא בת החסד והפחד, הרי מן האב ומן האם, והתפארת גם היא אחיה מאב ואם, והנצח היא אחיה מן האב, והיסוד הוא אחיה מן האם, שהרי עקר קבלתה מן ההוד, וכן היסוד מקבל מן החוד. ובזמן שהיחוד הוא דרך ימין הוא יחוד גמור ע"י קדושה, ובזמן שהיחוד הוא דרך שמאל אז אע"פ שהוא יחוד אין בו קדושין כ"כ כי העולם מתנהג בדין, ומ"מ יחוד הוא. ולרמז לאלו האחיות אמר הכתוב מולדת בית או מולדת חוץ, רמז לב' אחיות שהם בבתי גואי, בינה וגבורה, ולשני אחיות אחרות שהם בבתי בראי, שהם הוד ומלכות, עיין (מצ"ד) והשם הטוב יכפר.

יבמות כ"ב כריתות ב', ר"מ פ"א מא"ב, סה"מ ל"ת של"ב, סמ"ג לאוין ק"ה, סמ"ק סי' רצ"ט, אה"ע סי' ט"ו.

קצב) {החיובים}הבא על אחותו בין מהאב ובין מהאם, וכל שכן משניהם, ואפילו אנוסת או מפותת אביו, בכל אופן שאפשר נקראת אחותו, ואפילו בא על ערוה והוליד ממנה בת שהיא ממזרת, הבא עליה במזיד ואפילו בהתראה אין בה מיתת בית דין אלא כרת, ואם התרו בו למלקות לוקה ובשוגג מביא חטאת קבוע.1 {מן הנכרית או שפחה}יש לו אחות הבאה מן הנכרית או השפחה אינו חייב עליה, אבל לכתחלה אין לבא על אחותו משפחה דמדרבנן זרע שפחה הוי זרע (עיין רמ"א א"ע סי' ט"ו ס"י). ואם בא אביו על שפחה שלו והוליד ממנה בת, י"א דאחותו ודאי היא דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ואפילו אמר לשם זנות כוון אינו נאמן.2 {שאר פרטים}אם אחותו גם בת אשת אביו חייב שתים.3 ואין שניות באחותו. ונוהג בכל באי עולם, בכל מקום ובכל זמן, אלא שבן נח אינו חייב אלא על אחותו מאם לבד. ולענין האיך דנים אותם עיין רמב"ם הל' מלכים, ובס' החינוך פ' יתרו, ומצוה קצ"ו.