קריאה מאת גדולי הדור בעד לימוד מצוה יומית

תפילה קצרה לפני הלימוד

הקדמה

שער ספר מצות המלך

מצוה קעג  
טהרת המצורע
מצות עשה   עט  
ויקרא י"ב ב
 
 
   

צוה הקב"ה לטהר מצורע מוחלט ביום טהרתו, שנאמר (ויקרא י"ב ב') זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו. משרשי המצוה מה שצותה תורה בדיני טהרה ליקח עץ ארז ואזוב ושני תולעת, לרמז שבא לו הצרעת מחמת גבה לב ודבר לשון הרע שהוא כארז, ועתה ישפיל עצמו כאזוב. ושני תולעת, לרמז על החטאים שאדומים כתולע כצמר יהיו, וישרפם להיות עפר ואפר. גם שישפיל עצמו כתולעת כנעים זמירות ישראל ואנכי תולעת ולא איש. ושני צפרים המצפצפים שיכפרו על צפצוף הפה, ומים חיים כי נקוט כללא בידך כי כל טהרה מוכרח להיות במים כדי שיחשב בלבו כאלו הוא בריה חדשה, כמו שהיה העולם כולו מים קודם היות בו אדם, כמ"ש ורוח אלקים מרחפת על פני המים. ואם ישוב לכסלה אוי לו כי עוף השמים יוליך את הקול, ואם לא שב היה צפור המשתלח חוזר לביתו בערב, וידעו הכל שעדיין הוא במריו (תרגום יב"ע). ועד"ה שני צפרים רומז ליצ"ט ויצה"ר, ובסיבת היצה"ר חטא ולכן ושחט את הצפור האחת, הוא היצה"ר, לאחר ששב. והצפור החי שמקבל ממנו החיות, ישלחנו חפשי שהוא יהיה הבעל הבית שלו.

  :מצוה

נגעים פי"ד סוטה ט"ז, ר"מ פי"א מט"צ, סה"מ מ"ע ק"י, סמ"ג עשין רל"ו, יראים ש"ו.

 :מקור 

קעג) {טהרתו}קיום המצוה, מצורע לאחר שנתרפא מביא כלי של חרס חדש ונותן לתוכה רביעית מים חיים, מביא שתי צפורים דרור טהורות לשם טהרת המצורע, ושוחט את הברורה שבשתיהן על המים שבכלי חרס וממצה עד שיהיה הדם ניכר במים, וחופר וקובר הצפור השחוטה בפניו, נוטל עץ ארז ארכו אמה ועביו כרביע כרעי המטה, ואיזוב שאין לו שום שם לווי ולא יהא פחות מטפח, ושני תולעת משקלו שקל, וכל השיעורים הלכה הם, ולוקח עם שלשתן הצפור החיה, וד' מינין אלו מעכבין זה את זה, עץ ארז ואיזוב שנתקפלו פסולין, כורך האיזוב עם הארז בלשון של זהורית ומקיף להם ראשי אגפים וראש הזנב של הצפור החיה, וטובל ארבעתן במים שבכלי ובדם שעליהם, ומזה ז' פעמים על גב ידו של מצורע, ולוקח הצפור החיה וזורקה חוץ לחומה ומשלחה על פני השדה, עומד בעיר וזורקה חוץ לחומה, חזרה משלחה אפילו מאה פעמים, אחר כך הכהן מגלח המצורע בתער על כל בשרו הנראה, ואפילו בבית השחי ובית הערוה, ואח"כ המצורע מכבס את בגדיו וטובל ויטהר מלטמא בביאה אל האהל ומלטמא משכב ומושב, נכנס לפנים מן החומה ומונה ז' ימים, ובאותן הימים אסור בתשמיש המטה (והמצורעת מותרת בתה"מ),1 ומטמא אדם וכלים ובגדים במגע אבל לא במשא, ביום הז' מגלחו הכהן שנית כבראשונה ומכבס בגדיו וטובל ויטהר כטבול יום, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים.2 כשהוא מגלח בשתי התגלחות אינו אלא בתער, ואם גילח שלא בתער לא עשה כלום, וכן אם שייר שתי שערות, ואינו מגלחו אלא כהן3. ומצוה באותו כהן שטמאו לטהרו, והכל כשרין לטהרו אפילו זב, אפילו טמא מת, ואין מצורע מטהר מצורע, ואין מטהרין שני מצורעין כאחת.4 {דיני הצפרים}הצפורים מצותם שיהיו שוים במראה ובקומה ובדמים ולקיחתם כאחד, ואע"פ שאינן שוות כשרות.5 וקודם שילוח אסורים בהנאה, ולאחר שלוח מותרת בהנאה.6 ומפליאות הבורא ב"ה שטבע בכל בריותיו אשר ברא, שכתב בתרגום יב"ע, שאם האיש הזה היה עתיד לחזור לצערתו, היה הצפור המשולח על פני השדה בו ביום חוזר לביתו של מצורע, וכן בנגעי בתים, ומה גדלו מעשך ה' מאד עמקו מחשבותיך, ונוהג בארץ ובחוץ לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בזכרים ונקבות. קעג

 :משנה הלכות   
1 ר"מ פי"א מה' טומאת צרעת ה"א. 2 שם ה"ב. 3 שם ה"ג. 4 שם ה"ו. 5 שם ה"ח. 6 שם ה"ז ועי' קדושין נ"ז א'.
 :מראי מקומות
 
מצוה הבא         מצוה הקודם    
 
מצוה יומית <> Daily Mitzvah      כתבו אלינו <> Contact Us      שאלות שכיחות <> FAQ  
Disclaimer & CopyrightIn conjunction with
   Another site by e-Notations