| |
: ספר undefined סימן נד|
| שיל"ת ב` אויפאלו יום ג` לס` שמיני תרמ"ו לפ"ק:יהי שלום בחילו לכבוד ידידי הרב הגדול בתורה, מעוטר בתפארה, זך הרעיון, ומטיב הגיון, כמו"ה אברהם צבי יונג ני`:נעימות ימינו קבלתי ומה דבדק לן במגילה כ"ד ע"ב דבעי קטן פוחח מהו שיקרא בתורה ופי` רש"י גדול פוחח הוא דאסור משום ולא יראה בך ערות דבר אבל קטן אינו מוזהר וכו` וק"ל הא אפי` למ"ד קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו מ"מ ספי לי` בידים אסור וכיון שאין אדם קורא בתורה עד שאומרי` לו קרא הו"ל ספי לי` בידים ואסור לכ"ע ושוב מצא קושי` זו בטו"א שם. וניחא עפמ"ש בפסקי מהרא"י סי` ס"ב דטעם דספי לי` בידים אסור דקפיד רחמנא שלא ירגיל אותו לעבור עבירות וכשיגדל יבקש לימודו ע"ש ולפ"ז בנ"ד ל"ש ה"ט כיון שהדבר תלוי באחרי` דאינו קורא בתורה עד שאומרי` לו קרא ואנן לא נאמר קרא לגדול פוחח משום אי` דולא יראה בך וכו` וא"כ קטן פוחח שפיר מותר. יפה כתב לפי דעת מהרא"י ועיי` חת"ס או"ח סי` פ"ג:אמנם לפענ"ד נראה דלק"מ לפמ"ש תוס` פסחים פ"ח ד"ה שה שהקשו והאיך מאכיל פסח שלא למנויו ונהי דקטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו לספות לו בידים אסור וכו` ותי` דהתם ילפי` מלא תאכלום ולא אסור אלא דומי` דשרצים ונבילות אבל כה"ג דאיכא חינוך מצוה שרי ע"ש וה"נ כיון דאיכא חינוך מצוה לקרות בתורה שרי וא"ש:ועוד דכבר כתבו ראשונים דדבר שהוא לצורך התינוק אפי` ספי לי` בידים מותר ומשו"ה מאכילי` אותן ביו"כ עיי` חי` רשב"א יבמות קי"ד ומג"א סוסי` שמ"ג וקטן קורא בתורה לא מקרי לצרכינו אלא לצרכו וז"ל מאירי במגילה שם קטן קורא בתורה שאין הכונה אלא להשמיע לעם ואין בו מצוה גמורה כשאר מצות שכ` בה כל שאינו מחויב בדבר וכו` ואעפ"י שהוא מברך הרי מ"מ יש לו שייכות בת"ת ער שאחרים מצווין ללמוד וכו` וא"כ אפי` ספי לי` בידים שרי ומכ"ש לפי מה שהעלה מל"מ סוף ה` מ"א בדעת תוס` נדה דאפי` הפרת בעל לא מקרי ספי לי` בידים א"כ גם מה שאומרים לו קרא לא מקרי ספי לי` בידים ובפרט שאין אנו אומרי` לו לקרות פוחח ואפשר שיתכסה עצמו ועיי` רשב"א יבמות הנ"ל ד"ה הא וא"כ שפיר מותר:ולולא דמסתפינא הייתי אומר מילתא חדתא לפמ"ש המרדכי הביאו מג"א סי` י"ג סק"ח בהא דאם נפסק א` מציציותיו בשבת ומתבייש לישב בלא טלית מותר ללובשו משום כבוד הבריות ואע"ג דציצית מ"ע דאורייתא ואי` דאו` לא דחינן מפני כבוד הבריות מ"מ שרי דלא אמרה תורה לא תלבש בגד בלא ציצית אלא מ"ע להטיל בו ציצית וכיון שאינו יכול להטיל בו ציצית בשבת אינו עובר ופשוט דעכ"פ איסורא דרבנן איכא ולכן לא שרי אלא מפני כבוד הבריות ע"ש וה"נ אני אומר הלא לא כתבה התורה שלא תדבר דבר שבקדושה אם נראה בך ערות דבר רק והי` מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר והיינו אם אתה עוסק בדבר שבקדושה לא יראה בך ערות דבר ומעתה אם הוא אנוס וא"י לכסות עצמו מותר מדאורייתא לדבר דבר שבקדושה ואינו אסור רק מדרבנן רק בשאינו אנוס עובר אדאורייתא אבל לא במה שקורא בתורה רק במה שאינו מכסה עצמו בשעה שהוא קורא בתורה. ולפ"ז נ"ל דל"ש מצווין להפרישו או איסור לספות לו בידים אלא במקום שעובר בקום ועשה כגון אכילת שרצים ונבילות וטומאות כהנים וכדומה אבל כשעובר בשב וא"ת כגון קטן המשהה חמץ בפסח ל"ש זה כלל והה"נ לענין עבירת לאו דולא יראה בך ערות דבר שהוא בשב וא"ת שאינו מכסה עצמו בשעה שקורא בתורה וא"כ לא נשאר קו"ע רק מה שאנו מצווין לו לקרות בתורה וז"א רק אי` דרבנן וכמ"ש ובאי` דרבנן עכ"פ למ"ד אפי` בדאו` אין ב"ד מצווין להפרישו באי` דרבנן נחתינן דרגא ומותר אפי` ספי ליה בידים כמ"ש רשב"א יבמות הנ"ל ועיי` מל"מ סוף ה` מ"א ולק"מ. ובזה הנני חותם בשלום וברכה חיים עד העולם ידידו הנאמן הדוש"ת:עמרם הק` בלוהם בק"ק הנ"ל:+ ציונים לספרים המביאים את דברי הבית שערים - שו"ת באר דוד סי` י"ג, שו"ת משנה שכיר ח"א סי` פ"ח בקו"א אות קס"ב, שו"ת משנה הלכות ח"ה סי` קמ"ה. + | |
|
Another site by e-Notations