: ספר משנה הלכות חלק ח סימן קיד

הקודם הבא

בענין אי ישראל במדבר לקחו מתגרי עכו"ם

ל) ומ"ש הגאון רמ"פ שליט"א וז"ל ומה שחזר בסוף עוד הפעם שהי` במדבר פלטיא למסחר או מחוץ למחנה כדכתב לקנות מתגרי עכו"ם וגם במחנה לוי` דכיון שהיו אלפים אמה בין אהל מועד להמחנה הי` שם גם פלטיא לשם שווקים, הנה חס לנו לומר כן על דור המדבר שבעצם לא היו צריכים לשום דבר אלא כל עסקן היה בתורה ורק יחידים מהגרועים היו מתאוים לקנות לפעמים שיעשו להם שווקים למסחר בשום מקום וכ"ש לא במחנה לוי` בדרך שהלכו למשה לשמוע דברי אלקים חיים וללמוד תורה ממנו וכו`.

ולפענ"ד הנה כבר כתבתי לעיל (בנתיב ב) לפמ"ש דהערב רב לא היו בתוך המחנה לחד מ"ד ולא ירד להם המן א"כ פשוט שהיו צריכים לקנות מתגרי עכו"ם שהרי היו במדבר בארץ לא זרועה ולא היה להם מזון ולא שאר דברים וכיון שהיו שם כמה מיליאנים אנשים וודאי שהיו צריכים לשווקים למסחר לקנות כל צרכיהם וגם היו צריכים לקנות כמה ענינים וגם היו בני ישראל בתוך המחנה שהיו צריכין לתגרי עכו"ם לקנות מהם כמה דברים וכמ"ש הרמב"ן ועוד ראשונים שמהם לקחו אתרוגים ולולבים ושאר צרכי מצוה אשר לא בא עם המן, וגם לאחר שהאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה והכניסו תאוה גם בבני ישראל והיו לוקחים מתגרים ורק הצדיקים שבהם לא היו צריכים לכל. ובגמ` יומא ע"ה ע"ב ת"ר לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו דברי ר"ע וכשנאמרו הדברים לר"י א"ל צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעיתא וכי מלאכי השרת אוכלין לחם כו` אלא מה אני מקיים ויתד תהיה לך על אזיניך דברים שתגרי אומות העולם מוכרין אותם להם ר"א בן פרטא אומר אף דברים שתגרי או"ה מוכרין להם מן מפיגן אלא מה אני מקיים ויתד תהי` לך על אזניך לאחר שסרחו כו` ועיין ר"ח ות"י שם ומיהו מבואר דהיו לוקחים מתגרי עכו"ם והיו צריכין להשווקים מחוץ למחנה וודאי ואולי גם בתוך המחנה לצרכי מצוה וכיוצא בזה וזה לפענ"ד ברור. ואפשר כיון דהצדיקים לא רצו לצאת מחוץ למחנה למסחר ולקנות מהתגרים ואעפ"כ היו צריכין לצרכי מצוה גם הם באו מבנ"י שיצאו ולקחו מהתגרים והביאו לתוך המחנה ומכרו שם לבנ"י הצדיקים שהיו צריכין להם, וגם כי היו כמה דברים שלא טעמו במן וג"כ לקחו מהתגרים. עכ"פ צ"ע מה שכתב הגאון שליט"א שלא היה אף מחשבה שם לקנות איזה דבר וחס לנו לומר כן על דור המדבר והרי מבואר היפוך זה בדברי חז"ל.

ובגמ` סנהדרין ק"ו ע"א הנני הולך לעמי לכה איעצך וגו` אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא והם מתאוים לפשתן בוא ואשיאך עצה וכו` עשה להן קלעים מהר שלג עד בית הישימות. וכו` ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאין לטייל בשוק אומרת לו הזקנה וכו` ומבואר שהיו יוצאין ועושין סחורה עם העכו"ם בכל מיני סחורות נמי.

ובשו"ת משכנות יעקב סי` ק"כ כתב להוכיח דלרש"י נמי ודאי כל המדבר גם סביבותיהם רה"ר גמורה בזמן חנייתן במדבר לפי שהיתה דריסת רגלם מצוייה בכל המדבר שהיו הולכים ובאים למדינות סביבותיהם לקנות דברים הצריכים וגם תגרי ישמעאלים היו באים אליהם כידוע בש"ס והיה דריסת רגל הרבים מצויה בכל המדבר והוי רה"ר אף שלא היו ס"ר הולכין וכ` ע"ש. הנה אדרבה פשיטא ליה דהיו ישראל יוצאין לקנות צרכים להם גם במדינות אחרים וכ"ש במדבר שהיו באים תגרי עכו"ם למכור להם דברים ולסחור עמהם והגם דלענין ההלכה דכל המדבר היתה רה"ר לא הסכימו הפוסקים עמו כמבואר דרק הרמב"ם ודעימי` ס"ל דהמדבר היתה רה"ר אבל הא ודאי פשוט דהיו לוקחים בנ"י מתגרי עכו"ם ויוצאים לסחור עמהם. ועיין לעיל אות ה`.