: ספר משנה הלכות חלק ה סימן עז



הקודם  הבא 

מה שנוהגים לעשות סוכה מסדינים נגד המבואר בש"ע

ב"ה ליל שישי פ` נח התשכ"ז ברוקלין נ"י יצו"א.

מע"כ ידידי הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ כש"ת מוה"ר אפרים גרינבלאט שליט"א.

אחדש"ת,

ובד"ת אשר תמה מה שנוהגין לעשות מחיצות לסוכה מסדינים והוא נגד המבואר בש"ע סי` תר"ל ס"י דאין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן יפה העיר בזה ומה שהביא דבערוך השלחן כתב דבדיעבד אם קשרן כשרות, הנה אפילו נימא דכן הוא מ"מ האיך עושין כן לכתחלה במצוה של תורה ומה שהביא מספר מועדים וזמנים ח"א דף קס"ז דאולי אם קשר למעלה ולמטה ומן הצדדים אין להקפיד אין לי זה הספר אבל לא ידענא מאי קאמר שהרי מפורש אמרו בש"ע אע"פ שקשרן בטוב, וקשרן בטוב ע"כ בכל אופן קאמר ואפילו למעלה ולמטה ומן הצדדין דכל שאפשר עוד לקשרן יותר אין זה בטוב וזה פשוט מאד.

ומה שנראה דהנה הטור הביא לשון רבינו פרץ וז"ל כתב הר"פ ע"כ אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים אע"פ שקשרן בטוב זימנין דמנתקי ולאו אדעתיה והוה ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה והרוצה לעשות בסדינין טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות מג` וכלשון זה העתיק הב"י בש"ע ודייק הט"ז דדוקא כל המחיצות הוא דאסור אבל מחיצה אחת מותר ובשבו"י ונהר שלום ובא"ר דחו דברי הט"ז ותירצו קושיתו ממה שדייק מהקושר בהמה למחיצה ומיהו לפענ"ד דיוק הט"ז אתי שפיר בלי קושיא זו מלשון הר"פ שכן הוא לשונו ע"כ אין נכון לעשות כל המחיצות משמע דוקא כל המחיצות אין נכון לעשות אבל מקצתן נכון לעשות ולשון זה הוא ג"כ בטור ובש"ע, אלא דבכל בו סי` ע"א כתב וז"ל והר"פ ז"ל כתב ומה שנהגו העולם לעשות כל הד` מחיצות בסדינין בלא שום ערבה אין זה נכון אף שקושרין אותן היטיב וכו` והרוצה לעשות מחיצה בסדינין בלא שום ערבה וכו` והנה פתח במחיצות לשון רבים וסיים במחיצה לשון יחיד משמע לכאורה דבכל אופן אסור וי"ל ועיין מהרי"ל הל` סוכה וצ"ע קצת לשון מצוה הבא בעברה.

ולפום ריהטא עלה במחשבתי לישב קצת מנהג העולם ע"פ דעת הלק"ט ח"ב סי` נ` שיצא לחלק דדוקא במבוי אין לעשות מיריעות אבל בחצר שהוא מוקף מחיצות יכול לעשות אף מיריעות א"כ עכ"פ היינו יכולים ליישב הני סוכות שעשויין בחצר מיריעות אמנם הדרנא בי שהרי המג"א סקט"ז כתב דאפילו בבית שאין שם רוח אינה מחיצה עיין סי` שט"ו וא"כ הכ"נ כן הוא גם כי ההלק"ט בעצמו הניח הדבר בספק והוה ספקא דדינא אפילו לו.

והיות כי נהגו העולם לעשות סוכות מיריעות וסדינים פה בארה"ב עושין סוכות ודפנותיהם מיריעות גם שמעתי שבא"י הרבה עושים סוכות כאלו (הגם ששמעתי בשם הגאון מטשעבין זצ"ל שאמר שמי שיש לו סוכה כזו יעשה קנים כל שלשה) לכן נראה למשכוני נפשין דנראה לחדש דלא אסרו רבינו פרץ ודעימיה דפנות מיריעות אלא כשהיריעות קשורין לעצמן ביתידות או בקנים שישנם בד` רוחות או אפשר שלא היו שם קנים אפילו בד` רוחות אבל אם עושה ד` קונדתין ותחבן בארץ ועושה פס המקיף כל הד` קנדתין מלמעלה ולמטה ומחבר היריעות באותו הפס ואז יש לו פס מלמעלה ופס מלמטה וע"ז קשר הסדין ומחבר היריעות באותו הפס בכל האורך מקצה לקצה כה"ג מודה הר"פ ודעמיה דלא חיישינן דילמא מינתק כה"ג דהני ב` פסים מועילים כעין הקנים ואולי גדולה מזה דהקנים לא הוי רק בכל שלשה טפחים והכי מוקף כל הדופן מקצה לקצה בקרשים מלמעלה ולמטה וזה לפענ"ד נכון. עוד אני מוסיף סברא ואומר דהבו עלה ולא להוסיף ודוקא אם קשר בקשר היריעות הוא דגוזר הר"פ דחייש שמא ינתק הקשר אבל אם חבר היריעות ביתידות כמו שעושים לנתרים כה"ג מודה דלא חיישינן שמא ינתוק דכיון דניהדק ביתידות בכל האורך בפס מלמעלה ומלמטה כה"ג ודאי לא חיישינן שמא ינתק דלא גרע מהמחבר נסרים ועכ"פ עינינו רואות דכה"ג לא מנתקים וכיון דהם לא אמרו אלא בקשירה לכן נראה שאם עושה מחיצות מיריעות ומהדקם ביתידות ויש שם פס מלמעלה ולמטה מקיף כל ד` רוחות כה"ג נראה דכ"ע מודי דעושה מיריעות כיון דליכא טעם לגזור בכה"ג וכיון דלא הוי אלא גזרה דרבנן משום שמא ינתק והם לא אמרו אלא בקשירה אף אנן נימא דביתידות ובפסין לא גזרו גם הם והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ועכ"פ זה רק באופן שאמרנו, ודאי לעשות מחיצות מיריעות בקשירה בלי תנאים הנ"ל היינו פסים בהיקף וחיבור ביתידות ח"ו לעבור על דברי ר"פ ודעימיה והש"ע לכתחלה כנלפענ"ד.

[במהרי"ל הל` סוכה וז"ל, ועושין מחיצות שלימות מדפין ואין לסמוך על היריעות המצוירין שתולין אצל המחיצות לנוי דאז הוו מצוה הבאה בעבירה דהיריעות מתנתקות וברוח מצויה אין עומדין ולא שמה מחיצה. והנה דייק מפורש לעשות מחיצות שלימות מדפין ע"ש, ופלא שלא הרגישו בזה האחרונים ז"ל].

הקודם  הבא 

מצוה יומית <> Daily Mitzvah      כתבו אלינו <> Contact Us      שאלות שכיחות <> FAQ  
Disclaimer & CopyrightIn conjunction with
   Another site by e-Notations