| |
: ספר undefined סימן נז|
| שיל"ת ב` אופאלא עש"ק לס` וראה ועשה בתבניתם תרס"ג לפ"ק:בזה ראש חודש, ישלח ד` עזרו מקודש, לכבוד ידידי הרב המאוה"ג, מעוטר בעיטור סופרים, ומצא מאה שערים, כש"ת מו"ה יעקב יוסף ני` גינז אבדק"ק ה` באסארמעני:יקרת מכתבו מיום ב` שבוע זו הגיע עדי בזמנו אבל לא זמנו של זה כזמנו של זה ולא הי` פנאי להשיב עד היום ונפשו בשאלתו היות כי אקרו"ט דקהלתו מוכרחי` להרחיב העזרת נשים בביהכ"נ ויש בזה שני פנים או לסתור כותל מערבי מפרוזדור שלפני ביהכ"נ ולהרחיב הפרוזדור שעליו בנוי העז"נ ועי"ז תגדל העזרת נשים וגם ירויחו שכל העם יוכלו להתפלל בפרוזדור גם בשבת אך יען אין לכסף מוצא רק ע"י מכירות המקומות אשר יתוספו ובאופן זה אינם שווים הרבה בשביל שרחוקי` מן המזרח ע"כ רצונם לסתור חלק המזרחי מן העז"נ הנכנס לביהכ"נ של אנשים ועומדות ע"ג עמודי` ולהשוותה עם הכותל ותחת זה יעשו ב` גזוזטראות (גאלאריען) מב` צדי ביהכ"נ דרום וצפון וירויחו שהמקומות הנוספי` ישוו הרבה וגם ביהכ"נ של אנשים ירחב ע"י הסרת העמודי` הרחבי` אשר עזרת נשים נשען עליהם:הנה כשאני לעצמי ודאי תפוס לשון ראשון וכל המשנה ידו על התחתונה כי מידי חדש בחדשו יבוא ק"ל בשע"ר יר"א של"ם וק"ל אחד מתחלק לכמה קלו"ת אבל קשה ללמוד תועי רוח הזמן בונ"ה האומרי` לע"ת אבי אתה והליכות עולם להם לכן אני מושך ידי מבוא ביאו"ר לחי רועה אבן ישראל וכל המקיים מילי דאבות יישר כחו ויהי שלום בחילו:ומה שחשש כ"מ לדברי הרמב"ם פי"א מעכו"ם ה"א דחשיב בכלל ובחוקותיהם לא תלכו ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהם רבים כמו שהן עושי` וסיים שם וכל העושה א` מאלו וכיוצא בהן לוקה ופי` הב"ח ביו"ד סי` קע"ח דהיינו לומר שלא יבנה מקומות כתבנית אותם היכלות ע"ש ומעלתו שמע כי בבית תיפלתם יש להם גאלאריען הנה צדקו דבריו לפי שמועתו.. אבל אני לא שמעתי עד כה וגם עתה לא הוגד לי כי בבית תיפלתם כך רק בשאר בנינים שהם לוועד או לשחוק וז"ל הרמב"ם בסה"מ מל"ת סי` ל` ולשון ספרי ובחוקותיהם לא תלכו בנימוסיות שלהם ובדברי` החקוקי` להם כגון טרטריאות וקרסיאות ואלו הם מינים ממושבם שהי` מתקבצין בהם לעבודת הצלמי` וכו` ועיין בס` החינוך סוף פ` קדושי` מצוה רס"ב שכ` כשמקבצין לעשות שגעינות וזנות וע"א וא"כ אפשר כיון שעושי` כן בבתי טהעאטער גם זה בכלל הלאו:והב"ח שם הק` אמאי לא פי` הרמב"ם שהוא מין ממיני מושבם לשחוק וליצנות ותי` דדבר הלמד מענינו הוא שלא כיון המקרא אלא בנימוסי` וחוקי` שקבלו מאבותיהם אבל פלטי` העשוי לשחוק וליצנות אינו חק קבוע ונראה וכו` אבל כגון אותן העשויי` לוועד שלהם להתייעץ על עסקיהם ולמשפט אין בהם אי` לבנות כתבנית אותן היכלות שהרי לעתיד ילמדו בהם תורה ע"ש וסוף דבריו הביא גם הש"ך שם סק"ב:וכ"מ כתב דאפי` לפי שמועתו הרי אמרי` בסנהדרין נ"ב דהיכי דלא מיניהו גמרי` ל"ש ובחוקותיהם לא תלכו והלא מצינו במדות פ"ב מ"ה חלקה היתה והקיפוה גזוזטרא לפי` הר"ש והרע"ב ורש"י סוכה נ"א [הנה מפי` הר"ש אין ראי` כ"כ דאפשר שלא נעצו גזוזטראות בחומה ובנו עלי` תקרה אלא מצד א` כמו שהי` ע"ז מעולם ולא מכל הצדדים אם מלשון הרע"ב ורש"י סוכה שכתבו לשון סביב משמע כן] אמנם מ"ש לפי` הרמב"ם שם הי` עכ"פ דוגמא לזה אני תמה שתוי"ט שם הביא כתב הרב בשם הרמב"ם פריצה שלא היתה מוקפת מחיצה וז"ל הרמב"ם בפיה"מ חלקה שהיתה פריצה ואין כותל מקיף לה וכו` ומיראה שמא יתערבו הנשים בין האנשים הקיפו אותה בשקופי` אטומי` וכו` ולא מצאתי שם שהי` היקף גאלאריען מג` רוחות ולכן לשיטת הרמב"ם ודאי אם הי` חוק בבית תיפלה שלהם הי` אסור כיון דמיניהו גמרי` אבל לא שמעתי מזה רק שכן הוא בבית וועד שלהם:ומ"ש בשם מהר"מ שיק בספרו על תרי"ג מצות מצוה רס"ה שלמד מדברי מהרי"ק דהיכי שאינו ניכר מתוך מעשיו שאינו עושה כדי להדמות להם רק משום איזה טעם אסור משום מראית עין. לפענ"ד יש ללמוד מדברי מהרי"ק שורש פ"ח להיפך שכתב אלא ודאי נראה דל"ש לאסור משום הולך אחר בחוקותיהם אלא היכי שהדברי` מראי` שהישראל מתדמה כגון שעושה מעשה התמי` אשר אין לתלות טעם בעשייתן אלא מפני חוקם כדפי` לעיל לתלות וכן האומר הואיל והן יוצאי` וכו` שהוא מתכווין להתדמות אליהם כדפי` אבל בענין אחר לא וכ"ש בלבישת הקאפא שאין אי` בדבר וכו` ובכה"ג ל"ש לאסור מאחר שהדבר מוכיח שאין מתכווין להתדמות אליהם וגם לא הנהיגו זאת אלא לכבודם ולתועלתם וכדפי` וכו` מבואר דדוקא אם הדברי` מראי` שעושה להתדמות או שאמר בפי` שעושה להתדמות אסור אבל אם אינו מוכח שעושה להתדמות וגם אינו אומר בפי` שעושה להתדמות אין אי` וע"ז כתב דכ"ש בלבישת הקאפא דמוכח שאינו עושה להתדמות ודאי מותר. ואפי` בדבר שגוים עושי` משום חוק או שיש בו נדנוד אי` או פריצות והישראל עושה משום טעם שלא יהי` ניכר שהוא יהודי כדי להרויח ממון העלה מהרי"ק שם מחמת כמה ראיות דאינו אסור משום מראית עין כ"ש בדבר שאין בו מנהג יהדות וגם הגוי` עושי` משום טעם ותועלת דל"ש מראית עין כלל שהרי כל העושה הוא עושה משום תועלת המגיע מזה ואיך יעלה על הדעת לחשדו שעושה כדי להתדמות:ומה שהביא קושי` בשם הנ"ל על מהרי"ק ורמ"א דס"ל דאם יש טעם בדבר ל"ש בחוקותיהם לא תלכו מסנהדרי` נ"ב דהתם נמי איכא טעם בדבר שלא להרגו בקופיץ על הסדן מפני שהיא מיתה מנוולת ואפ"ה הוצרכו בגמ` שם לומר טעמייהו דרבנן משום דלא מיניהו גמרי`. לק"מ דמהרי"ק ורמ"א לא אמרו אלא אם גם הגוים עושי` משום טעם ל"ש ובחוקותיהם דחק משמע בלי טעם וכמ"ש מהרי"ק שם בתחילת דבריו אבל שם בסנהדרין אצל הגוים הוא חק בלי טעם דברור לו מיתה יפה בסנהדרי` שם בישראל נאמר אבל בגוים אדרבה ניחא להו דנינוול רק לדידן יש טעם דלא נינוול שפיר שייך ובחוקותיהם אי לאו דלא מיניהו גמרי`:ועיין בחי` הר"ן בסנהדרין שם שכ` י"מ כיון דכתי` סייף באורייתא וכו` שהטעם בזה לפי שהתורה קדמה להם ואינו מספיק אלא הטעם הנכון שהתורה אסרה כל מנהג מיוחד לנימוסי ע"א וכו` וכן נמי אם הכותי` נהגו באיזה מנהג שאין לו מבוא בדרכי הטבע ולא נתאמת בנסיון וכו` והביא ראי` מגמ` דמה שהוא דבר טבעי אינו בכלל האי` ע"ש הרי שכ` שפי` הגמ` שם הוא כמהרי"ק וא"כ הרי משם אדרבה ראי` לדברי המהרי"ק:ומכל מקום נ"ל דלא טוב עשו בעמם בהני גאלאריען דהכי אמרי` בברכות ל"ד סוף ע"ב אל יתפלל אלא בבית שיש בו חלונות וכן הוא בטוש"ע סי` צ` ס"ד ע"ש ועיי` בחת"ס או"ח סי` כ"ז שנוהגי` לבנות החלונות שבביהכ"נ גבוה למעלה מקומת כל אדם שלא יביטו לחוץ ועי"כ יתבלבלו בתפלה ע"ש וא"כ ע"י שעושי` הני גאלאריען בוני` חלונות של ביהכ"נ נמוכי` והוא שלא כדת של תורה ותפילת ישרים:+ ציונים לספרים המביאים את דברי הבית שערים - שו"ת בית שערים יו"ד סי` תכ"ז, שו"ת גנזי יוסף סי` קכ"ט, שו"ת חקל יצחק סי` י"א, שו"ת חלק לוי סי` נ"ט. + | |
|
Another site by e-Notations