: ספר בית שערים אורח חיים סימן רסט

הקודם הבא

שיל"ת ב` אויפאלו ג` לסדר לתרומת הקדשים לא תאכל תרס"ב לפ"ק:

שוכ"ט לאהובי תלמידי הרבני החריף ובקי מו"ה פ` בק"ק פ`:

מכתבך קבלתי וכו` ואשיב על שאלתך שקבלת עליך להתענות בה"ב ויש שוטים או קלים ופוחזים האומרים כי הוא חסרון מבפנים שאינך מתקן המאכלים. הנה על הקבלה ידעת מאחז"ל הרגיל בנדרים וכו` אבל אחר שקבלת לא תישאל עליו ובפרט שהוא נדר לדבר מצוה ועל גוף התענית ודאי אם התענית אינו מזיק לך ואין בו ביטול תורה מי שמקיים מנהג הכתוב בשולחן הערוך. יהיה מקורו ברוך. כי מנהגים אלו נובעים ממעין היוצא מבית קדשי הקדשים ואם מפני תיקון המאכלים זה נאמר לקדושים אשר בשמים המה ולא לקדושים אשר בארץ נטבעים בטיט היון ובמצולים יום חמדת הימים והבלי הזמן אשר קלקולתם יתר על תיקונם והמבשלת מתקן המאכלים לאותן אנשים לא האוכל ומלין כריסין זוני` בושא לכן תקיים קבלתך כנ"ל ותלך לבטח דרכיך וד` יהיה עמך ויצליחך בדרך תלך:

ומקרא אני דורש בפרשת אמור דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחלל את שם קדשי אשר הם מקדישים לי אני ה` ונראה הכוונה עפ"מ שאחכז"ל תענית י"א כל היושב בתענית נקרא חוטא ועמדו תוס` שם דבמקום אחר קראו היושב בתענית קדוש ונ"ל פשר דבר עפ"מ דאמרינן חולין פ"ד כי ירחיב ה` אלוקיך את גבולך למדה תורה ד"א שלא יאכל אדם בשר וכו` כי כל המון בית ישראל אשר אכלו למעדנים להנאת עצמן ולהשביע מטוב הארץ ואוכלין ושותין להשמן גופם ולהרבות בשרם וכבר אחכז"ל מלין כריסין וכו` כי עי"כ מרעה אל רעה יצאו וכמו"ש הטור או"ח סי` תכ"ט שהם ימי משתה ושמחה ושמא מתוך כך באו לידי עבירה ע"ש [וע"ל סי` קמ"ו] ודאי נתקדשו יותר בעינוי ותענית כדי להכניעם לבל יבעטו בד` ועיין שלה"ק בדרך חיים ותוכחת מוסר ועיין חובת הלבבות שער הפרישה פ"ה שכתב ואח"כ תתנהג בתענית וכו` אפי` יום אחד בשבוע וכל אשר תוכל להטביע נפשך שלא להרגיש על ענין המאכל והמשתה כדי ליסרה עשה ע"ש אבל למי שתורתו אומנתו לשמה לשם גירוסין ולשם קידושין לעשות נחת רוח ליוצרו ואוכל ושותה להיות כוחו וחילו לאורייתא ולעבוד את ד` באמת ובתמים נקרא קדוש כשמעדן את גופו אם כונתו לרפואה ולא למזון כמ"ש הרמב"ם פ"ג מדיעות אלא ישים אל לבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו בלבד ועיין חוה"ב הנ"ל שכתב ושים כונתך בו לרפואה יותר מלמזון ואיש כזה אם מסגף עצמו בתעניתים נקרא חוטא וכאשר אחכז"ל שם בתענית האי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא לשירתא. והנה כהנים משיחי ה` שלוחא דרחמנא אשר עליהם נאמר ואכל אשר כופר בהם כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים בודאי א"צ לנהוג אופן הקדושה אשר נוהג בכל בית ישראל וזה דבר אל אהרן ואל בניו קדושי ה` וינזרו שיפרשו מקדשי בני ישראל מה שהוא קדושה אצל הפשוטים ואעפ"כ ולא יחללו את שם קדשי יען אשר הם מה שעושין לעצמן ג"כ מקדישים לי יש בו קדושה כיון אני ה` שכוונתם לש"ש. ולא תבוש מפני ב"א המלעיגין עליך בעבודת ה` ועכ"פ לא תתקוטט עמהם כמ"ש רמ"א ומג"א סי` א` וברכת ה` על ראשך כנפשך רבך:

עמרם הק` בלוהם בק"ק הנ"ל.

+ משנת העמרמי - הערות הגאון רבי מנשה הקטן שליט"א, ד"ה מכתבך, עיין טור א"ע סי` כ"ה מדברי הראב"ד שאינו נתפס באותה אכילה ועיין פרישה שם סקכ"ג יש שרוצין לדקדק מדברי הראב"ד שמצוה יותר לאכול מלהתענות וכו` ודו"ק. +