| |
: ספר מצות המלך (תריג מצות) טעמי המצות - עם קיצור דינים: חלק א 1|
| ספר מצות המלךהנקרא סמ"ה(והוא סדר מצות היום)עם מטעמי המצות ומשנה הלכותמחובר ומיוסד ללמוד מצוה אחת בכל יום ברבים ולחדש תקנת חד מקמאי מבעלי התוספות רבינו יצחק מקורביל בעל הסמ"ק ז"ל כמבואר בהקדמהחובר ונברר על ידי, אשר חנן ה' את עבדו מקים מעפר דלמנשה הקטןאבדק"ק אונגוואר וראש ישיבת בית שערים ברוקלין, נוא יארקבן לאאמו"ר הקדוש חסיד ועניו מרן ר' אליעזר זאב זלה"ה הי"דשנהרג ונשרף עקה"ש הי"דהוצאה חדשה עם הגהות והספות ומראה מקומות מאת מרן המחבר שליט"איצא לאור ע"ימכון משנה הלכות גדולותשנת תשס"ב דברים אחדים להוצאה החדשהמה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראלנר לרגלי מצותיך שנתת לשמור לעמך ישראלשלום רב לאוהבי תורתך זרע יעקב וישראלהוריני ה' דרך מצותיך ללמדם לבני ישראלאודה ה' בכל לבב שהחיינו וקימנו להוצאה זו חדשה של ספרי הקטן והדל סמ"ה (ספר מצות המלך) על תרי"ג מצוות אשר ב"ה נתקבל בישראל בכלל ואוהבי ולומדי מצוות בפרט, והגם שעשינו כמה תיקונים ושיפורים בתוך הספר מיהו בעצם כמעשהו בראשון כך מעשהו בזה. והיות כי עיקר הספר נעשה לטובת לומדי מצוה יומית בכל יום ויום מצוה אחת עם הלכותיה כמבואר בהקדמה בסמוך בפתח הספר נא לעיין שם. ולימוד המצות תועלת הוא לכל אדם כקטן כגדול אחת שיש חיוב על כל אדם מישראל לקיים התרי"ג מצות וכתב בהקדמה להחרדים ועוד מחברים דכל שלא קיים אדם כל התרי"ג מצות יתחייב לבוא בגלגול שנית כדי לקיים ונשלמה פרים שפתינו. והשנית, כי גדול הלימוד שמביא לידי מעשה, וכל שילמוד עי"ז יזכיר עצמו ואחרים לידי קיום המצוות שאפשר לקיים בזה"ז וגם ילמוד אופן קיום המצוות שבעזה"י נקבצו כאן כמעט כל ההלכות בקיצור בקיום כל מצוה ומצוה. מלבד התועלת הגדולה שמקיים בזה מצות ת"ת. ולצעירי הצאן למלאות כריסם בתרי"ג מצוות והלכותיהם, וגם הוא תועלת גדול למלמדי תינוקות להסביר כל ההלכות ובפרט בקדשים וטהרות.ובזה הנני אסקופה הנדרסת בפני לומדי תורה לשמהמנשה הקטן תפלה קצרה לפני הלימוד ואחריהרבון העולמים מלך עליון אדון הכל אב הרחמים והסליחות מודים אנחנו לך ה' אלהינו ואלהי אבותינו בקידה והשתחויה על אשר בחרת בנו מכל העמים והבדלתנו מן התועים וקרבתנו לעבודתיך ונתת לנו תורת אמת חוקים ומשפטים ישרים וחיי עולם נטע בתוכינו ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת.אנא מלך מלכי המלכים פתח לבנו בתורתיך ואחרי מצותיך תרדוף נפשינו ומבינתך תביננו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ומצותיך באהבה לכוון לאמיתה ולהבין עמקי סודותיה, ותצילנו מכל שגיאה וטעות, ותשים בלבנו אהבתך ויראתך כל ימי חיינו וכוף את יצרנו להשתעבד לך ותתננו לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו ושיראו מעלותינו ולא חסרונותינו, וכן אנחנו מהם, ותגביה קרננו למעלה, ותצילנו מכף כל אויב, וכל החושבים עלינו רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם ועשה עמנו לטובה אות.והריני כולל עצמי בשם כל ישראל בלימוד המצות והלכותיה שאני לומד היום ובכל יום, ולאהוב כל נפש מישראל הקדושים ולהיכלל בהם בכלל ופרט, ותהא לימוד זה עולה לפניך אבינו מלכנו כאלו קיימתי כל מצות המלך חקיו ומשפטיו וגזרותיו ונשלמה פרים שפתינו, וזכות משה רבינו ע"ה עבד נאמן אשר על ידו נתת אלה המצות יעמוד לנו ולכל ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה ותמהר ותחיש לגאלינו על ידי משיח צדקנו ותבנה בית מקדשנו ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות.(אחר הלימוד יאמר גם ברוך אלהינו שבראנו לכבודו וכו'). הקדמה"וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם"(במדבר ט"ו ל"ט)דרש ר' שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה דבכל יום מזהירין עליו שלא לעבור ורמ"ח מצות עשה כנגד איבריו של אדם דכל אבר ואבר אומר לו עשה בי מצוה (מכות דף כ"ג) ובב"ר בראשית חייב אדם ללמוד תרי"ג מצות וששה סדרי משנה ובס' פועל צדק להש"ך שאולי ע"ז אמרו (שבת קל"ח) עתידה תורה שתשתכח מישראל וחייב אדם לשננם לבניו שנאמר ושננתם לבניך, ועיין בהקדמה לספר מצות השם ובלימודי השם להגאון החסיד מהרי"ש ז"ל.ויען כי בעונ"ה התורה משתכחת ורבים שלא יודעים ביאור המצות ומהותן שנצטוונו מאת הבורא ב"ה וב"ש עד שכמעט לפלא אפילו בין לומדי התורה, ובפרט בין המון עם ה' אשר לא יודעים איזה מצות עשה או לא תעשה, שהם יסוד ועיקר אמונתינו. ובהקדמה למנ"ח כתב ומה אענה ליום פקודה אם ישאלוני משפט צדק על יסוד המצות ומנינם אשר חובה על כל ישראל לידע אותם כי הם יסוד התורה שבכתב ושבע"פ וכו'. ואחר שראינו חובת הזמן ומצות עשה שהזמן גרמא, ולאחר התיעצות עם גאונים וצדיקים נושאי דגל התורה ובהסכמתם וחות דעתם הקדושה החלטנו ליסד חברה לומדי מצוה יומית.מיוסד לחבד חבורות מאחינו בני ישראל המשתוקקים לדבר ה' ולזרז לחבורות לומדי תורה המיוסדות להנהיג ללמוד בכל יום לכל הפחות מצוה אחת מהתרי"ג מצות ברבים, כדי לפרסם ולהכירם ולידע ולהודיע מצות המלך שנתחייבנו בהם מסיני לעם קדשו, ועל ידי זה יתעוררו לידי מעשה לקיים בפועל כמ"ש רז"ל גדול הלימוד שמביא לידי מעשה. גם כי מדרך הטבע להתעורר יותר לידי מעשה כשעוסק בדבר, ודבר זה הוא ידוע ומפורסם הוא לכל מבין.וז"ל החינוך מצוה י"ז ועתה בני בינה ושמעה זאת והטה אזניך ושמע ואלמדך להועיל בתורה ומצות. דע כי האדם נפעל לפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצות אפילו שלא לשם שמים, מיד יטה אל הטוב ומתוך שלא לשמה בא לשמה, ובכח מעשיו ימות היצה"ר, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור, ולבבו ישר ותמים וחפץ בתורה ובמצות, אם יעסוק תמיד בדברים של דופי, כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומנוהו באומנות רעה באמת, אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל האדם נפעל כפי פעולותיו כמו שאמרנו. וע"כ אמרו חז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות כדי להתפיס בהם כל מחשבותינו ולהיות בזה כל עסקינו להטיב לנו באחריתנו כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים וזוכים לחיי עד ורמזו ז"ל ע"ז באמרם כל מי שיש לו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו ותפילין בראשו מובטח לו שלא יחטא לפי שאילו מצות תמדיות ונפעל בהם תמיד.לכן אתה ראה גם ראה מה מלאכתך ועסקיך, כי אחריהם תמשוך, ואתה לא תמשכם, ואל יבטיחך יצרך לאמר אחרי היות לבי שלם ותמים באמונת אלקים מה הפסד יש אם אתענג לפעמים בתענוגי אנשים לשבת בשווקים וברחובות להתלוצץ עם הלצים ולדבר צחות וכיוצא באלו הדברים שאין מביאין עליהם חטאות ואשמות הלא גם לי לבב כמוהם וקטני עבה ממתניהם ומדוע ימשכוני הם אחריהם, אל בני השמר מפניהם פן תלכד ברשתם רבים שתו מתוך כך כוס תרעלתם ואתה את נפשך תציל וכו' ע"ש דברים כלהבות אש.ואחרי קרא דברים האמתים דברי הגאון ז"ל ושימת לב עליהם כל הרואה יראה בעצמו ויבין נחיצת הענין, ואם בדורות הראשונים כן אנן מה נענה בתרייהו ובפרט במדינה זו שכולו הפקר ואין חכם בחכמתו ובפרט העוסקים בכל יום בעסקים שונים בחניות, ופועלים בבתי חרושת, שעות נוספות, אשר כמעט לא נותר זמן לתורה ומצות בעונ"ה, וכ"ש ללימוד התורה בעיון ולברר לעצמו מצות המלך ומעשיהם, ופעמים אפילו יבא לידי מצוה לא ידע שהוא מצוה, ואיך יקיימנה, אבל כשילמוד לכה"פ מצוה אחת בכל יום ויום יתן דעתו וילמוד כל המצות במשך הימים ויהיה לו לתועלת גדול בזה ובבא.והנהו פונים בבקשה ובקריאה של חיבה בשם הגאונים הצדיקים למען תורתינו הקדושה, לראשי ומנהלי ישיבות, לרבנים; ונשיאי בתי כנסיות, גבאים, ובעלי בתים חשובים; ומנהלי תלמודי תורות; להנהיג אצלם לימוד מצוה אחת בכל יום מהתרי"ג מצות. כן בקשתינו שטוחה לאותם בני אדם נוסעים בכל יום לעבודתם לקיים בעצמם ובלכתך בדרך ויקחו להם ספר המצות וילמדו בו כי זה הוא אשר אפשר ללמדו בלי עיון רב, ובפרט לאלו אשר לוקחים על הרך עתונים, והיה במקום אשר לקרות העתונים הנדפסים ממחללי שבת עם כל מיני דברי מיאוס ומינות יאמר להם בני א-ל חי וקים. וכמה אשר הרעיש הגאון בעל חפץ חיים ושאר צדיקי הדור על ביטול הזמן בקריאת עתונים אפילו שנדפסו ע"י שומרי תורה ובכל עתונים צווח ככרוכיא. וזאת התורה לא תהא מוחלפת ויתנו דעתם וילמדו בכל יום ויום לכה"פ מצוה אחת עד שבמשך הימים ילמדו כל התרי"ג מצות ואח"כ פרטיה ודקדוקיה ויהיה להם חלק ונחלה בתורתינו הקדושה.ומחמת שרוב מסדרי ומוני המצות לרוב ידיעתם בחרו להם בדרך קצרה מאד כרבינו הבה"ג, והרמב"ם ז"ל שסמך על ספרו היד החזקה, וסדר המצות לא היה לו אלא כמפתח על סדר היד כמש"כ בהקדמתו. כי באמת התרי"ג מצות הם המפתח לכל התורה כולה והיסוד לכל המעשים, ואחרים לרוחב בינתם האריכו ביותר כהסמ"ג, והחינוך, וצריכים בינה יתירה ועיון רב וזמן הרבה להבין דבריהם בקדושים, ולא כדורות הראשונים דורות האחרונים, ודעת העם בעונ"ה טרודים בעול הפרנסה ושאר טרדות לכן בקשוני חברי ומיודעי וגם מרבותי לחבר חיבור בו לסדר סדר המצות שיהא דבר השוה לכל נפש, והקצרן יאמר וכי קיצר יותר ממשה רבינו, והארכן יאמר וכי האריך יותר ממשה רבינו, וכל אחד ימצא מבוקשו, ואף שהוא דבר קשה מאד כמובן, אמנם נענתי להם ראש כמאמר החכם מעולם לא עברתי על דברי חברי, ומהשם ית"ש אבקש שיהיה בעזרתי, ולקטתי מספרי הראשונים מזה ומזה הם כתובים, וחברתי אחת אל אחת למצוא חשבון וכל אשר לבו יחפוץ אליו יטנו.וזה מעשהו, א) סדר המצות על סדר חמשה חומשי תורה כפי שסדרם ומנאם החינוך ז"ל, לא נטה ממנו ימין ושמאל אפילו זיז כל שהוא במנין, אף שידוע אשר כמה מאחרונים נאדו מדרכו אילך ואילך במקצת מצות אשר יש בהם מחלוקת הראשונים ז"ל. ולפי רוחב בינתם הכריעו בהם ומן הראוי לילך לפי הכרעת האחרונים, אבל לפי שהצרכנו לחלוט על סדר אחד למען ילמדו בו כל הימים ואת בניהם ילמידו באותה מצוה בכל מקום יחד ברבים, ולפי שהחינוך הוא ספר השוה לכל נפש בטעמיו על המצות ובמסרו הגדול על רוב המצות והוא מפורסם בין הלומדים וגם הוא מסודר על סדר התורה שהוא סיוע לבני הישיבה, ולכן החלטנו ללמוד בס"ד סדר המצות לפי סדרו של החינוך ז"ל, ומי שידבנו לבו ללמדו מספר החינוך תבא עליו ברכת טוב אבל מי שקשה לו ללמוד מהחינוך או במקום שקצר באיזה מצוה החינוך ז"ל, או רוצה לראות גם מאחרוני הפוסקים שהיו יותר מאוחר מהחינוך ז"ל ילמוד בספר הזה ובס"ד ימצא מה שלבו חפץ.ב) אחר כל מצוה הבאנו שורש וטעם המצוה כפי אשר הטעימו לנו רבותינו הקודמים לנו, חכמי הש"ס, ראשונים ואחרונים ז"ל; ובפרטן מוני המוצת ולקטתי ובררתי מכמה ספרים, ובעזהי"ת נפיתי אותם בכמה נפות כפי עניות דעתי וגם מפעם לפעם הערות מעצמי שעלו במחשבתי. ובכאן אתנצל על אשר לא ציינתי ככל מקום מראה מקום מקור הטעם. כי יראתי שלא יבלבל את המעיין ולומד בו ובפרט כי כמה פעמים הבאתי מכמה מקורות, וגם הרכבתי טעמים שונים כפי עניות דעתי. ואולי הייתי מציין על כל אות ואות היה הציון מפסיד הכוונה מהמעיין, וגורם לבלבול כמובן, ולכן החלטתי שלא לציין הספרים אשר מהם ליקטתי וכל הרוצה לעיין יעיין במקורו שם.ואע"פ שאמרו רז"ל אין טעם במצות כי גזירות הם מלפני המקום ב"ה אמנם כבר כתבו ז"ל (ועיין מאה שערים להריקנטי ועוד) דמצד המצוה הוא השי"ת שמו נעלם מעיני כל חי על זה אמרו אין טעם במצות, אמנם מצד כונת המצווה יש לנו לתת טעם כדי לעורר לבו של אדם לעשותן כי כשימצא אדם המצוה מוטעמת לחכו יחפוץ בלבו לעשותה והוא סבה שישיג השלימות האמתי, ועל דרך שאמרו ז"ל אמינא אנא מילתא בטעמא, ובפרט בזמנינו אלה שהכל רוצים לידע הטעמים, אף שח"ו לחשוב כי זה הוא הטעם היחידי על המצוה, ולכן שמשתי בלשון החינוך משרשי המצוה, כלומר דזה רק חלק אחד מן השורש שיש במצוה זו אבל ודאי יש בה טעמים אחרים כמוסים שאין אנו משיגים עליהם. ואמרו ז"ל שהתרי"ג מצות הם נגד רמ"ח אברים ושס"ה גידין מצוה לכל אבר וגיד אשר ממנו חבל המושך את חיים חיותו הרוחני כשמקיים המצוה ואם עבר עבירה ח"ו יסתום הצינור הפרטי המתייחס לאותה עבירה ואם הוא מושרש בחטאו ח"ו מת האבר שלא קבל החיים ועל דרך זה אמרו חז"ל רשעים בחייהם קרוים מתים כלומר שמתו מחיים רוחנים שמקבלים ע"י התרי"ג מצות, וצדיקים במיתתם קרוים חיים היינו החיים הרוחנים שזכו בו ע"י התרי"ג מצות שאינו פוסקת וילכו מחיל אל חיל.ג) ציינתי אחר כל מצוה מראה מקומות מקצת מוני המצות הראשונים ז"ל למי שרוצה לעיין בהם ובשיטותיהם וגם בטוש"ע למי שרוצה לראות פרטי ההלכה מן המצוה כי רבים הם מפוזרים בד' חלקי ש"ע וספרי הרמב"ם ז"ל.ד) אחר כל מצוה סדרתי כמה הלכות בקיום המצוה והנוגעים למצוה זו בקיצור נמרץ למי שרוצה לעיין קצת מעניני הלכות המצוה וקיומה וגם להבינה יותר. וכמובן שאין לפסוק מזה הלכות כי הם רק קיצורים ולענין הלכה צריך לעיין בש"ס ופוסקים, ואין זה מטרתי בספרי זה. ולא הבאתי רק כדי להבין המצוה ביותר בהרחב הדברים בה וגם שאם רוצה לקיים ללמוד בכל יום תורה גמרא הלכה ואגדה יקיים הכל כאחד כמובן.ואני מחלה פני הקוראים בספר הזה שאם ימצאו בו איזה טעות נא שאל יאשימנו וידוננו לכף זכות, כי רחמנא ליבא בעי וכונתי רצויה ולא השתדלתי לחבר ספר זה בשביל כוד, או ממון, כי תרווייהו אין בו, ומעשה הדיוט הוא ואנא לא חכימאה אנא, ולא חוזאה אנא, ולא יחידאה אנא, אלא גמרנא וסדרנא, וכן מורין בבי מדרשא כוותי וחביבה מצוה בשעתה, ולטובת הענין, זה הביאני לסדר הני שמועות מרבותי, והדן אותי לכף זכות מן השמים ידונוהו לכף זכות.ומעתה חובה עלי להביע דעתי בדבר חשוב מאד אשר העריני עליו מידידי, כי לכאורה תקון זה נראה כמנגד להדף היומי, ומשנה יומית, והלכה יומית, אשר הרבה מן הלומדים הנהגו בה, ולזה מחובתי להגיד דלא זה אשר אין זה מנגד להני דלעיל אלא אדרבה ואדרבה מחזק אותם. ואמינא תרי ותלתא טעמי. חדא שהרי גם על לומדי דף היומי החוב מוטל לידע התרי"ג מצות, וכמה מרבנים אשר לומדים דף היומי הבטיחו לי שבכל יום קודם הלימוד, או אחר הלימוד, יוסיפו עוד כמה רגעים בשביל לימוד המצוה, כי לימוד זה יש להרחיב ולקצר כמובן, וא"כ אדרבה לפענ"ד חוב נוסף הוא להוסיף על הדף היומי ויהיה כעין ולמדתם לעשותם דהמצוה הוא אופן הקיום של הלימוד. שנית אני אומר שלימוד מצוה יועיל הרבה לאנשים שאינם לומדים דף היומי אבל לימוד מצוה שהוא דבר קל להבין לכל אחד כן ילמדו. ועוד שלישית לבני ישיבות ותלמודי תורות אשר לא באו עוד לסוד הגמרא. ולבעלי בתים בדרך וכנ"ל.ורביעי בקדש עדיין צריכין אנו למודעי, כי לא באנו לחדש שום דבר בזה אלא לחזק תקנה קדמוניות, ואנן שליחותא דקמאי עבדינן רבינו הר"י מקורביל מבעלי התוס' ז"ל אשר חבר הסמ"ק ותקן שילמדו בכל יום מצות ברכים וקבע ברכה לברך בכל יום לאיש אשר יכנס בברית הזאת כמ"ש בהקדמתו שם ואני לא להתגדר עשיתי כי אין גידור בזה כי מעשה הדיוט הוא אך כי עת הצורך הוא פן ישתכחו המצות מפי ישראל כי אמרו חכמים לא עם הארץ חסיד (פ"א פ"ב) כי לפעמים אדם סבור לעשות מצוה ועושה עבירה כמעשה דר"ע וצריך כל איש להתחזק בה, ובודאי כל היכנס בברית הזה יתברך בברכת הר"י מקורביל הנ"ל.ואליכם אשים אקרא למען תורתינו הקדושה בשם הגאונים הצדיקים ותורתינו הקדושה לכל מי שיראה ה' נוגע בלבבו בברית הזאת ולהמשיך לב אחרים ולפעול עליהם בלימוד מצוה זאת למען נהיה באגודה אחת בלימוד לכה"פ מצוה אחת בכל יום ובזה יתרצה עבד אל אדוניו וכל המרבה הרי זה משובח, ולחזור עטרה ליושנה תקנת הר"י מקורביל ז"ל על דרך שאמרו שכחום וחזרו ויסדום ובזכות זה נזכה לשמוע קול שופר ולביאת משיח צדקינו ובנין בית המקדש ולקיים את כל דברי תורתינו בתרי"ג מצות ובכוונותיה התלוים בה אמן סלה.ובכדי להקל על המשתתפים ובפרט תלמידי הישיבות בהוצאות נחלט בישיבה עם גדולי רבנים להוציא מדי חדש בחדשו קונטרס של ל' מצות במחיר זול כדי שכל הרוצה להצטרף בברית הלימוד הזאת לא יהא לו שום עיכובים. מצוה יומית לעם קדושקריאה מאת גאוני וצדיקי וגדולי זמננו בעד לימוד מצוה יומיתוזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם (במדבר ט"ו ל"ט)דרש ר' שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה ובכל יום מזהירין עליו שלא לעבור ורמ"ח מצות עשה כנגד אבריו של אדם ובכל אבר ואבר אומר לו עשה בי מצוה (מכות דף כ"ג). ובמ"ר בראשית חייב אדם ללמוד תרי"ג מצות וששה סדרי משנה, ובס' פועל צדק להש"ך שאולי ע"ז אמרו (שבת קל"ה) עתידה תורה שתשתכח מישראל ולכן חייב אדם לשננם לבניו שנאמר ושננתם לבניך, ועיין בהקדמה לספר מצות השם להגאון החסיד מהרי"ש ז"ל. ובהקדמה למנ"ח כתב ומה אענה ליום פקודה אם ישאלוני משפט צדק על יסוד המצות ומנינם אשד חובה על כל ישראל לידע אותם כי הם יסוד התורה שבכתב ושבע"פ וכו'.ויען כי בעונ"ה התורה משתכחת ורבים שלא יודעים ביאור המצות ומהותן שנצטוינו מאת הבורא ב"ה וב"ש עד שכמעט לא יודעים איזהו מצות עשה או לא תעשה, שהם יסוד ועיקר אמונתינו. בקשתינו מכל איש ירא ה' לקבל על עצמו 'לימוד מצוה אחת בכל יום' מהתרי"ג מצות למען ייטב לו. גם כי יש הרבה מצוות שא"א לקיימם, ושאין אדם חייב לעשותם עד שיבואו לידו וכשקוראים אותם ומעלה בלבו לעשותם מעלה עליו הקב"ה כאלו עשאם.והננו פונים בבקשה למען תורתינו הקדושה, לראשי ישיבות, רבנים, נשיאי בתי כנסיות, גבאים, בעלי בתים חשובים, ומנהלי תלמודי תורה; להנהיג אצלם לימוד מצוה אחת בכל יום מהתרי"ג מצות. כן בקשתינו לאותם הנוסעים בכל יום לעבודתם וכיו"ב לקיים בעצמם 'ובלכתך בדרך' ויקחו להם ספר המצות וילמדו בו כי זה הוא אשר אפשר ללמדו בלי עיון רב, והיה במקום להיות מהלך בדרך ומפנה לבו לבטלה יפנו לעסוק ב'מצות המלך', וזאת התורה לא תהא מוחלפת, ויתנו דעתם וילמדו בכל יום ויום לכה"פ מצוה אחת עד שבמשך הימים ילמדו כל התרי"ג מצות ואח"כ פרטיה ודקדוקיה ויהיה להם חלק ונחלה בתורתינו הקדושה.וזאת למודעי כי אנן בזה שליחותא דקמאי עבדינן רבינו הר"י מקורביל ז"ל מבעלי התוס' אשר חבר סמ"ק [ספר מצות קטן] ותקן שילמדו בכל יום מצות ברבים ואף קבע ברכה לברך בכל יום לאיש אשר יכנס בברית הזאת כמ"ש בהקדמתו שם. ואני לא להתגדר עשיתי כי אין גידור בזה כי מעשה הדיוט הוא אך כי עת הצורך הוא פן ישתכחו המצות מפי ישראל כאמרם ז"ל לא עם הארץ חסיד (פרקי אבות פ"ב) ולפעמים האדם סבור לעשות מצוה ועושה עבירה כמעשה דר"ע, וצריך כל איש להתחזק בה, ובודאי כל הנכנס בברית הזה יתברך בברכת הר"י מקורביל ז"ל הנ"ל. קריאת גדולי וצדיקי הדור זצוק"ללקראת הופעת 'מצות המלך' - מהדורת תשכ"גרצוי עד כמה שאפשר שכל אחד מישראל ישתתף ללמוד את המצוה בציבור כפי שהודע בלוח "מצוה יומית" וגדולה מצוה דרבים. ובזכות למוד וקיום המצות נזכה לגאולה שלימה במהרה, בברכת כתיבה וחתימה טובה לכל ישראל.אברהם יפהן (ר"מ בית יוסף נאוואהרדק שליט"א)אברהם יהושע העשל (כ"ק אדמו"ר מקאפישניץ שליט"א)אברהם קלמנוביץ (ראש ישיבת מיר שליט"א)אהרן קאטלר (ראש ישיבת בי"מ גבוה לעקוואד שליט"א)אליעזר זוסיא פורטיגאל (כ"ק אדמו"ר מסקולען שליט"א)גדליה שאר (ר"מ במתיבתא תורה ודעת שליט"א)יוסף אליהו בר' אליעזר הענקין (מנהל עזרת תורה שליט"א)יוסף ברויער מפפד"מ (רב ור"מ דקהל עדת ישורון שליט"א)יוסף גרינוואלד (גאב"ד פאפא שליט"א)יעקב יוסף טווערסקי (כ"ק אדמו"ר מסקווירא שליט"א)יעקב קמינצקי (ר"מ מתיבתא תורה ודעת שליט"א)יצחק הוטנר (ר"מ מתיבתא חיים בערלין שליט"א)לוי יצחק גרינוואלד (גאב"ד צעהלים שליט"א)משה פיינשטיין (ראש ישיבת תפארת ירושלים שליט"א)מרדכי שלמה פריעדמאן (כ"ק אדמו"ר מבויאן שליט"א)מרדכי שלום יוסף פריעדמאן (כ"ק אדמו"ר מסדיגורא שליט"א)שלמה הלברשטאם (כ"ק אדמו"ר מבאבוב שליט"א)שמואל בלאאמוה"ג מוהרש"ב שליט"א (גאב"ד מאטרסדארף שליט"א)קטעים ממכתב הגה"צ כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א[מכתב זה לא נדפס באגרות קודש של כ"ק אדמו"ר מליובאוויט זצ"ל]הרה"ג וכו'... מוה"ר מנשה שי'נעם לי לקבל מכתבו אודות יזמתו לסדר ענין דמצוה יומית, ז. א. שבכל יום ילמדו ע"ד מצוה אחת ממצות תורתינו תורת חיים, אשר עליהן נאמר וחי בהם. ויהי רצון שיצליח המפעל ויתפשט בחוגים הכי רחבים של עמינו בני ישראל גוי קדוש, אשר קדושתם היא, כהודעת אנשי כנה"ג במטבע ברכות, קדשנו במצותיו, וכו', ועלה בלבו לעשות, מעלה עליו הקב"ה כאלו עשה, וזה השכר גדול לאין קץ, וכו'. ויהי רצון שיהי' לימוד האמור בחיות ואור, וכמו שנאמר בעשיית המצות, וחי בהם, בדחילו ורחימו, שאז פרחא לעילא, ועד מעל לשמים, וכו'.בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמורמנחם מענדל שניאורסאהןתשלום המכתב ומכתבי קודש מפורטות מהגאונים הצדיקים שליט"א יתפרסמו בקונטרס מיוחד בקרוב עם הלוח היומי שליט"א.נודע כי כ"ק אדמו"ר מגור ה'לב שמחה' זצוקל"ה קבע שיעור לימוד יומי בספר 'מצות המלך'. מכתב ברכה מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל עם הערות לספר מצות המלךפרסום ראשון מכתב זה עדיין לא נדפס בשום מקום. ב"ה, ימי הסליחות, ה' תשכ"א ברוקלין, נ.י.הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה' מנשה שי'שלום וברכה!לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.בכבוד ובברכהמ. שניאורסאהןהערות לקונ' הראשון דמצות היום שז"ע נתקבל:בתחלתו. [מצוה א'] משנה הלכות: ראה הל' ת"ת לרבנו הזקן רפ"ג.שם. בזרע מלאכותי. בטח כוונתו הזרעה מלאכותית, כי בזרע מלאכותי - אין לזה שייכות להאב.שם. כופין אותו כו' - פשטות הל' (ולכמה פי') בפס"ד הרמ"א (אה"ע ס"א ס"ג) - אין כופין.בסופו. [מצוה ל"א] משנ"ה. אסור לטעום כלום כו' והבדלה. להוסיף (בהבדלה) חוץ ממים.שם. נחלה כו' ומשאלות כו' וניצול כו' - כיוו דמעתיק לכולהו רבנן דשבת (קיח, א ושם) - צ"ל ע"ס הכתוב (משאלות, ניצול, נחלה). ובפרט (ועיקר) שזהו סדר הגיוני - מן המועט אל - בלי מצרים, ופרצת גו'. קריאת קודשמאגודת הרבנים, איגוד הרבנים, ואגודת האדמו"רים דארה"ב וקנדהב"ה י"ג אייר, תשכ"גהנה ידוע מה שכתבו כמה ראשונים על דבר גודל לימוד התרי"ג מצוות. בהתאם לזה הציע ידידנו הרב הגאון מורנו הרב רבי מנשה קליין שליט"א להנהיג בכל יום לימוד מצוה. אסיפת אגודת הרבנים החליטה כבר לתמוך בהצעה זו.לכן אנו פונים לחברינו הרבנים להנהיג בקהלותיהם בכל יום למוד מצוה לפי סדר הלוח של למוד תרי"ג מצוות. מקוים אנו שלמוד זה יתפשט בין אחינו בנ"י, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה.אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.* * *כ"ה סיון התשכ"גהנה ידוע לכל יודעי דת גודל החיוב ללמוד ולדעת התרי"ג מצות שנצטוונו בהם מסיני, ומימות הראשונים שקדו להנהיג למוד התרי"ג מצות לעם ישראל, ולכן שמחים אנו לתמוך בהצעת ידידנו הרב הגאון המובהק מוה"ר רבי מנשה קליין שליט"א, להנהיג לימוד מצוה בכל יום ברבים, ולזכות אחינו בני ישראל בתורה ברבים וזכות הרבים תלוי בו. אסיפת איגוד הרבנים כבר החליטה לתמוך בהצעה זו אשר נתפשטה בחלק ניכר מחבריה.הננו פונים לחברינו הרבנים, וללומדי תורה בכלל להנהיג בקהלותיהם למוד מצוה בכל יום, ולארגן חבורות בכל מקום אשר דבר ה' מגיע, לפי סדר הלוח של הועד למצוה יומית, ומצפים אנו שלימוד זה יעשה לו כנפים ויתפשט בחוגים הרחבים בין אחינו בני ישראל, ויתרבו הדעה, יגדיל תורה ויאדיר, ובזכות למוד תורה ומצות ברבים נזכה להושע בגאולה שלמה במהרה אמן.איגוד הרבנים דארה"ב* * *ב"ה, יום ג' ז' אלול תשכ"גכבר ידוע מה שכתב רבנו הר"י מקורביל בהקדמתו לספרו הסמ"ק גודל הברכה והשכר ללימוד מצוות בכל יום, אשר בעבור זה חיבר את ספרו.אפריון נמטיה לידידנו הרב הגאון המפורסם רבי מנשה קליין שליט"א יוזם הרעיון להפצת לימוד מצוה יומית ע"פ הלוח שסידר.אנחנו פונים בזה לשלומי אמוני ישראל וביחוד לבתי כנסיות ובתי מדרשות לארגן ולהנהיג את למוד מצוה היומית ע"פ סדר הלוח שסידר הרב הנ"ל. ויהא רעוא והמפעל הזה יצליח ויתפשט בכל אתר ואתר כי רב ברכה בו.זכות למוד התורה והמצוה תגן עלינו שנזכה לגאולה שלימה ע"י משיח צדקנו בבי"א.בברכת כתיבה וחתימה טובהאגודת האדמו"רים דארצות הברית וקנדהיצחק יואל רבינוביץ, ממאנאסטרישטמזכיר א. מצות פריה ורביהב. מצות מילהג. איסור גיד הנשהד. מצות קידוש החדשה. שחיטת הפסחו. אכילת הפסחז. איסור נא ומבושלח. לא להותיר מבשרוט. מצות השבתת חמץי. מצות אכילת מצהיא. לא ימצא חמץיב. איסור תערובת חמץיג. האכלת פסח למומריד. האכלתו לגר תושבטו. שלא להוציאו החוצהטז. איסור שבירת עצםיז. לא יאכלנו ערליח. קידוש בכורותיט. איסור חמץ בפסחכ. לא יראה חמץכא. סיפור יציאת מצריםכב. פדיון פטר חמורכג. מצות עריפתוכד. תחומין בשבתכה. שנאמין בהשי"תכו. לא להאמין באלילכז. שלא לעשות פסלכח. לא להשתחוות לע"זכט. שלא לעבדה כדרכהל. שלא להשבע לשואלא. מצות קדושת השבתלב. איסור מלאכה בשבתלג. כבוד אב ואםלד. שלא להרוג נקילה. איסור אשת אישלו. גניבת נפש מישראללז. שלא להעיד שקרלח. שלא לחמודלט. לא לעשות צורת אדםמ. לאו דגזית במזבחמא. שלא לפסוע עליומב. דין עבד עברימג. יעוד אמה עבריהמד. מצות פדיונהמה. הקונה לא ימכרנהמו. שאר כסות ועונהמז. להרוג המחויב בחנקמח. לא להכות אב ואםמט. מצות דיני קנסותנ. להרוג המחיב בסיףנא. לדון בנזקי בהמהנב. שור הנסקלנג. לדון בנזקי הבורנד. דין גנב בתשלומיםנה. לדון בנזקי הבערנו. לדון בנזקי אשנז. דין שומר חנםנח. דין טוען ונטעןנט. דין שומר שכר ושוכרס. דין השואלסא. דין המפתהסב. לא להחיות מכשפהסג. הונאת הגר בדבריםסד. הונאת הגר בממוןסה. עינוי יתום ואלמנהסו. מצות הלואה לעניסז. לא לתבוע חובוסח. לא לשית יד בריביתסט. שלא לקלל הדייןע. לאו דברכת השםעא. שלא לקלל הנשיאעב. סדר חוק התבואהעג. שלא לאכול טריפהעד. טענת בע"ד בפני חברועה. לא יעיד בעל עבירהעו. דין נטי' בדין נפשותעז. המלמד זכות וחובהעח. אחרי רבים להטותעט. לא לרחם עני בדיןפ. מצות פרוק המשאפא. לא להטות משפט הרשפב. דין באומד הדעתפג. שלא ליקח שוחדפד. מצות שמיטת קרקעותפה. מצות שביתה בשבתפו. שלא להשבע בע"אפז. הדחת בנ"י לע"אפח. מצות חגיגה ברגלפט. הפסח על חמץצ. לא להלין אימוריוצא. מצות ביכוריםצב. אכילת בשר וחלבצג. כריתת ברית לז' אומותצד. השכנת ע"א בארץצה. בנין בית הבחירהצו. הבדים לא יסורוצז. סידור לחם הפניםצח. לערוך נרות במקדשצט. לבישת בגדי כהונהק. לא יזח החושלקא. שלא לקרוע המעילקב. אכילת חטאת ואשםקג. מצות הקטרת קטורתקד. איסור קטורת זרהקה. מחצית השקלקו. קידוש ידים ורגליםקז. מצות שמן המשחהקח. שלא יסוך בו זרקט. שלא לעשות כמוהוקי. שלא לעשות קטורתקיא. אכילת תקרובת ע"זקיב. מצות שביתת הארץקיג. איסור בשר בחלבקיד. משפט מות בשבתקטו. מצות מעשה העולהקטז. מצות קרבן מנחהקיז. איסור שאור ודבשקיח. לא להקריב בלי מלחקיט. מצות מליחת הקרבןקכ. קרבן ב"ד שטעוקכא. קרבן חטאת יחידקכב. מצות עדותקכג. קרבן עולה ויורדקכד. מליקת חטאת העוףקכה. לא ישים עלי' שמןקכו. לא יתן עלי' לבונהקכז. הוספת חומש במעשרקכח. קרבן אשם תלויקכט. קרבן אשם ודאיקל. מצות השבת הגזלקלא. מצות תרומת הדשןקלב. אש תמיד על המזבחקלג. שלא לכבות האשקלד. אכילת שיירי מנחהקלה. שלא לעשותה חמץקלו. קרבן מנחת כהןקלז. שלא לאכול מנחתוקלח. מצות מעשה החטאתקלט. דין חטאת הפנימיתקמ. מצות מעשה האשםקמא. מצות מעשה השלמיםקמב. לא תותירו ממנוקמג. דין שריפת הנותרקמד. דיני פיגולקמה. דין קדשים שנטמאוקמו. שריפת קדשים טמאיםקמז. שלא לאכול חלבקמח. שלא נאכל דםקמט. ראשיכם אל תפרעוקנ. קרוע בגדים במקדשקנא. מן המקדש לא יצאקנב. יין ושכר אל תשתקנג. סימני בהמה וחי'קנד. שלא לאכול הטמאיםקנה. סימני דגיםקנו. לא לאכול דג טמאקנז. דין עוף טמאקנח. לבדוק בסימני חגביםקנט. דין שמונה שרציםקס. דין טומאת אוכליםקסא. דין טומאת נבילותקסב. שלא לאכול שרץקסג. דין השרצים בזרעיםקסד. דין שרץ המיםקסה. דין שרצים מעיפושקסו. טומאת יולדתקסז. טמא לא יאכל קדשיםקסח. דין קרבן יולדתקסט. להביא מצורע לכהןקע. איסור גלוח הנתקקעא. דין הנהגת המצורעקעב. דין נגעי בגדיםקעג. דין טהרת המצורעקעד. דין תגלחת המצורעקעה. טבילת הטמא במקווהקעו. דין קרבן מצורעקעז. דיני נגעי בתיםקעח. דין טומאת הזבקעט. דין קרבן הזבקפ. טומאת שכבת זרעקפא. דין טומאת הנדהקפב. דין טומאת הזבהקפג. חיוב הזב בקרבןקפד. לא לבא בכל עת לקודשקפה. דין עבודת יום הכפוריםקפו. דין שחוטי חוץקפז. מצות כיסוי הדםקפח. דין איסור עריותקפט. ערות אביך לא תגלהקצ. איסור ערות האםקצא. ערות אשת האבקצב. איסור ערות אחותקצג. ערות בת הבןקצד. ערות בת הבתקצה. איסור ערות הבתקצו. ערות בת אשת אבקצז. ערות אחות האבקצח. ערות אחות האםקצט. ערות אח האבר. ערות אשת אח האברא. ערות כלתך לא תגלהרב. איסור אשת אחרג. ערות אשה ובתהרד. אשה ובת בנהרה. אשה ובת בתהרו. ערות אשה ואחותהרז. דין אשה נדהרח. מזרעך לא תתן למולךרט. איסור משכב זכררי. לא תשכב עם בהמהריא. ואשה לא תעמוד לפני בהמהריב. איש אמו ואביו תיראוריג. אל תפנו אל האליליםריד. איסור עבודה זרהרטו. שלא לאכול נותררטז. לא תכלה פאת שדךריז. לעני ולגר תעזובריח. לעזוב הלקט לעניריט. לקט קצירך לא תלקטרכ. דיני עוללותרכא. שלא לעולל הכרםרכב. לעזוב הפרט לענירכג. פרט כרמך לא תלקטרכד. שלא לגנוב ממוןרכה. שלא לכחש ממוןרכו. לא תשקרורכז. שלא להשבע לשקררכח. לא תעשוק את רעךרכט. איסור גזלרל. לא להלין שכר שכיררלא. שלא לקללרלב. שלא להכשיר עיוררלג. לא תעשו עול במשפטרלד. לא תהדר פני גדולרלה. בצדק תשפוט עמיתךרלו. שלא ללכת רכילרלז. לא תעמוד על דם רעךרלח. לא תשנא את אחיךרלט. מצות הוכחהרמ. איסור הלבנת פניםרמא. שלא לנקוםרמב. שלא ליטולרמג. ואהבת לרעך כמוךרמד. איסור כלאי בהמהרמה. שדך לא תזרע כלאיםרמו. דיני ערלהרמז. דיני נטע רבעירמח. לא תאכלו על הדםרמט. שלא לנחשרנ. שלא לעונןרנא. לא תקיפו פאת הראשרנב. לא להשחית פאת הזקןרנג. איסור כתובת קעקערנד. מצות ומקדשי תיראורנה. אל תפנו אל האובותרנו. לא לפנות לידעוניםרנז. כבוד חכמים וזקניםרנח. לא להונות במשקלותרנט. מצות מאזני צדקרס. שלא לקלל אב ואםרסא. מצות הנשרפיןרסב. ובחוקותיהם לא תלכורסג. שלא יטמאו הכהניםרסד. טומאת כהנים לקרוביהםרסה. הערב שמש לטבול יוםרסו. איסור זונה לכהןרסז. איסור חללה לכהןרסח. איסור גרושה לכהןרסט. מצוה לקדש הכהניםער. כהן גדול לא יטמא לקרוברעא. לאביו ולאמו לא יטמאערב. והוא אשה בבתוליה יקחרעג. שלא יקח אלמנהרעד. שלא יבעול אלמנהערה. שלא יעבוד בעל מוםרעו. בעל מום עובר לא יעבודרעז. לא יכנס בעל מום להיכלרעח. שלא יעבוד טמארעט. טמא לא יאכל תרומהרפ. שלא יאכל זר בתרומהרפא. תושב ושכיר לא יאכל בורפב. ערל לא יאכל תרומהרפג. חללה לא תאכל תרומהרפד. שלא לאכול טבלרפה. שלא להקדיש בעל מוםרפו. שיהיו הקרבנות תמימיםרפז. לא להטיל מום בקדשיםרפח. לא לזרוק דם בעל מוםרפט. לא לשחוט בעל מוםרצ. שלא להקטיר בעל מוםרצא. לא לסרס הבהמותרצב. לא להקריב בע"מ של גוי | |
|
Another site by e-Notations