: ספר משנה הלכות חלק ג סימן מ

הקודם הבא

הדחת כלים בשבת ויש לו כלים אחרים לאכול מהם

ב"ה אור ליום ד` ט"ו למט-מנים התש"כ ברוקלין נ"י יצו"א.

למאן דלא קחזינא קמברכינא הרב הגאון המפורסם שמו מפארים וכו` וכו` חוב"ת כש"ת מוה"ר בן ציון לכטמן שליט"א רב ואב"ד בירות-ירושלים עיה"ק.

שלום וברכה כל הימים.

ראיתי מעשה אצבעותיו כתב יושר מזה ומזה הם כתובים בענין הדחת כלים בשבת שאמרו בגמ` שבת דף קי"ח ע"א ת"ר קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית וכו` אבל כוסות וקיתוניות וצלוחיות מדיח והולך כל היום כולו לפי שאין קבע לשתי` ופסקוה הפוסקים להלכה ובש"ע סי` שכ"ג הבאו הדברים בלי חולק, וכ"ג יצא לדייק מדברי שבלי לקט סי` צ"ה שכתב שם דלמדנו מדברי הגמ` הנ"ל שאסור להדיח הקדירות שבשלו בהם לשבת שהרי אין צריכים להם לבו ביום עכ"ד ויצא לדון דגם בקערות שהתירו להדיח לא התירו אלא דוקא כשאין להם כלי אכילה אחרים אבל אם יש להם כלי אכילה אחרים אין להדיח את אלו שאכל בהם אפילו לצורך סעודה אחרת דהוי טורח שלא לצורך וכתיקון כלי לצורך חול כיון שיש לו כלים אחרים שיכול לאכול בהם.

ולענ"ד מדברי ש"ל הנ"ל אין לדייק כלום דדברי ש"ל מתפרשין כפשוטן דכל שאין צורך לבו ביום אסור להדיח אבל אם יש בהם צורך היינו אף שיש לו קדרות או קערות אחרות מ"מ מאחר שישתמש באותם הכלים לצורך אכילה אחרת אף שיש לו אחרים מ"מ מדיח את אלו דסוף סוף יש לו צורך בהם בו ביום שהרי מהם אוכל ואדרבה הוי כעין גילוי דעת דאכל בהן בערב ניחא לי` לאכול בהוא וצורך היום מקרי.

אלא שלענ"ד נראה לדייק להיפך מדברי הגמ` דלכאורה דברי הגמ` צ"ב מה שאמרו ת"ר קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית שחרית מדיחן לאכול בהן בצהרים בצהרים מדיחן לאכול בהן במנחה מן המנחה ואילך שוב אינו מדיח ע"ש ולכאורה האי אריכת לישנא למה לן והלא סגי באמרו "מדיחין קערות לאכול בהן סעודת שבת", אבל י"ל דהתנא בכיון האריך בלשונו לדייק דאלו כתב בלשון קצר הו"א דוקא כשאין לו לאכול סעודת שבת אלא באותן הכלים אז שפיר מדיחין אבל אי אית לי` כלים אחרים הכ"נ דאין מדיחין דאז לא הוי לצורך הסעודה דוקא ולכן האריך התנא בלשונו הצח קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית לעולם וכן משחרית לצהרים ומצהרים למנחה לעולם מדיחין את הכלים לסעודה שני` שאכל בראשונה ולא משגחינן אי אית לי` כלים אחרים. וממילא אתי שפיר אריכת הלשון וכתב סתם קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית וכו` בכל אופן שהוא מדיחן. וכמו שהבינו בזה הפוסקים האחרונים ז"ל.

ומה שהקשה כ"ג מהתוספתא שבת פי"ג שאמרו שם מדיחין י` כוסות שאם ירצה ישתה באחד מהן מציעין עשר מטות שאם ירצה מסב באחת מהן וכו` ואמאי לא כתבו נמי בכלי סעודה כן מדיחין עשרה כלים שאם ירצה יאכל באחד מהן ולזה תי` לפי שיטתו דבכלי אכילה שיש קביעות לאכילה ה"נ יש קביעות לכלי אכילה ולא התירו להדיחן כשיש לו כלים אחרים ואינו צריך לאכול בכלים אלה דוקא דהוה טורח שלא לצורך ע"כ.

לענ"ד הי` אפשר לומר בדרך פשוט דלא קשה מידי דהרי אמרו בגמ` קערות שאכל בהן ערבית מותר להדיחן לאכול בהן שחרית וא"כ הרי כבר הדיח את כל הכלים והתירו לו להדיח את כל הכלים שאכל בהם ואין לו עוד כלים אחרים להדיח ולכן אינו יכול לומר מדיחין עשרה כלים שאם ירצה יאכל באחד בהן ואהכ"נ אם ידיח את כל הכלים בערב לאחר אכילה תיכף ומיד מאן נימא לן דיאכל מכל הכלים למחרתו ולדעת כת"ה אם ידיח הקערות מבערב שאכל בהן מוכרח לאכול בכולם וזה ודאי לא שמענו ולא משמע כן מהגמ` וגם כת"ה מודה דזה לאו דוקא שיאכל בכל הכלים דוקא ואף שבגמ` אמרו מדיחן לאכול בהן שחרית ודאי לא קפדינן שיאכל מכל כלי דוקא שאכל בהן ערבית, אבל כוסות שדרך לשתות בכל עת ואין קבע לשתי` אבל אין אדם שותה אלא מכוס אחד הו"א דאסור להדיח יותר מכוס אחד הראוי לו לשתי` קמ"ל דגם בכוסות מותר ואדרבה מותר אפילו בזמן שאינו עוד זמן אכילה.

ולפי שיטת כת"ה שתי` דבכלי אכילה יש קביעות אפי` נניח לו כן אבל למה הרכיב בזה שלא התירו להדיחן כשיש לו כלים אחרים דיש לומר אף דיש קבע לכלי אכילה אפילו הכי התירו להדיח כל הכלים שאכל בהן בסעודה ראשונה וקבע עליהן סעודתו אף שיש לו כלים אחרים מדיחם. ועכ"פ בגמ` שאמרו מדיחין קערות שאכל בהן ערבית ודאי דמדיחן מיד קאמר אחר אכילה תיכף וכן בשחרית וכמו שכתבו המפרשים ולא צריך להמתין עד למחר קודם הסעודה ומנ"ל דלמחרתא יאכל בכולם א"ו החלוק פשוט דבכוסות כיון שדרכן להתלכלך מעט מעט לפי שאין קבע לשתי` קאמר שאפ"ה ידיח עשרה כוסות אבל בכלי סעודה שנאכלים בבת אחת כתב סתם שידיח את כל הכלים שאכל בהם והכל בכלל וז"פ.

ובר מן דין הלא רש"י שבת הנ"ל בד"ה שוב אינו מדיחן כתב דאין הדחה זו אלא לחול נראה דבכיון דייק בלשונו בטעם זה דדוקא כשמדיח לצורך חול אז הוא דאסור אבל כשמדיח לבו ביום אף שיש לו כלים אחרים מ"מ הדחה זו לא לצורך חול הוא שהרי יאכל בהם בו ביום ואף שיש לו עוד כלים אחרים מ"מ הדחה זו לצורך היום ולא לצורך חול אלא שהרמב"ם פכ"ג ה"ז כתב ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן אא"כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת באותה שבת אבל כבר כתב הראב"ד בהשגות וז"ל כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול וכתבו הרב המגיד ובעל מגדל עוז דאין זה השגה על הרמב"ם ז"ל דגם דעת הרמב"ם וכונתו כן שתקון זה אינו אסור אלא מפני שהוא צורך חול ולכן כל זמן שאוכל מהכלים ולא הוה האי טרחא לצורך חול אלא לצורך היום לית דין זה צריך בשש דמותר להדיח הכלים אף שיש לו כלים אחרים לאכול בהם ואין לנו לגזור גזרות חדשות שאינן מפורשות ומנהג ישראל תורה הוא כנלע"ד.

והנני לסיים באהבה רבה והוקרה ידידו המוקירו אף שאינו מכירו המצפה לרחמי שמים מרובים להרמת קרן התורה ולומדי` בביאת בר נפלי ולו יקהת עמים כנפש

מנשה הקטן