: ספר ײ³ֲ®ײ³ֲ¹ײ³ֲ°ײ³ג‚× ײ³ג‚×ײ³ֲ¬ײ³ֲ«ײ³ֲ¥ײ³ֳ· ײ³ֲ§ײ³ֲ¬ײ³ֲ· ײ³ֲ©ײ³ֲ¦ סימן רנה



הקודם 

סימן רנה
זהות משיח בן דוד יתגלה בבואו בב"א ולא קודם לכן

בגמ' סנהדרין צ"ט אמרו איזה אפיקורוס רב ור' חנינא דאמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי אמרי זה המבזה חבירו בפני ת"ח וכו', מבזה ת"ח עצמו אפיקורוס כגון מאי כגון מנשה בן חזקיה פרש"י שהי' דורש באגדות של דופי, וכתבתי הקדמה זו מפני שראיתי שהוציאו גליון בו מגלים פנים בתורה שלא כהלכה וכותבים שזו דעת תורה, ושרבים טועים בענין משיח מן החיים או מן המתים ובודים דברים מלבם. והאמת כי הכת המשתגעים האלו, הם אשר מסלפים דברי תורה וחכמינו ז"ל, לומר שמשיח צדקינו מת אך באמת הוא חי, ואם הוא מפני שהם ע"ה או שהם מזיד לא ידעתי, אבל רציתי רק להעיר בדברים פשוטים מאד על כמה דברים שהם ממש נגד תורתינו הקדושה וכן להזהיר לקטני אמונה שלא יפלו ח"ו למחשבת מינות וכפירה בביאת משיח צדקנו בעתו ובזמנו.

בקונטרס הנ"ל הביא מה דאיתא בסנהדרין (צ"ח ע"ב) אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש אי מן מתייא הוא כגון דניאל איש חמודות, ופרש"י אם משיח מאותן שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש, ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל איש חמודות, והאי כגון לאו דוקא. לישנא אחרינא, כגון רבינו הקדוש אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש, ואם דוגמא הוא למתים היינו כגון דניאל איש חמודות ע"כ, ומזה מביא ראיה דמשיח אפשר שיהיה מן החיים ומן המתים, ועירב טוב ורע שהוא היה מן החיים ועתה מן המתים.

והאמת כי משם ראיה לסתור את כל דבריו, ואפי' ללישנא אחרינא דדוגמא הוא לחיים או למתים אפי' הכי הרי אמר רבינו הקדוש מן החיים ודניאל מן המתים, ולאחר פטירת רבינו הקדוש כבר לא נחשב הוא מן החיים, (ואע"פ שבא לאחר מותו לביתו וכל בי שמשי עשה קידוש כמבואר בכתובות ק"ג ע"א מ"מ כיון שמת כבר אינו בעולם ולא נקרא מחיים), ואין מזה שום ראיה לומר על מי שמת ונקבר בקבר ועשו ציון על קברו כדרך כל הארץ שהוא משיח, ושהוא חי ומהלך בינינו בהעלם וכיוצא בו דברים מבהילים ח"ו ר"ל מהאי דעתא.

ואף שצדיקים במיתתן קרויין חיים והמיתה אינה אלא כשינה לגבייהו וכמ"ש ומקיים אמונתו לישיני עפר ועיין ח"א מהרש"א ב"ב נ"ח ע"א, מ"מ אין זה ענין לומר שהם חיים בעוה"ז, וכיון שמת הרי הוא בכלל מתי עולם ולא בכלל החיים עד שיקיצו מעיר ישיני עפר, ופשוט מאד.

עוד הביא מס' ישועות משיחו להאברבנאל (העיון השני פ"א) וז"ל ואל יקשה עליך שיהיה מלך המשיח מן הקמין בתחייה, כי כבר נסתפקו על זה בפרק חלק ואמר רב אם מן חייא וכו' ע"כ. והנה הרואה יראה ההיפך, שכתב מפורש האברבנאל ז"ל שאל יקשה בעיניך שיהיה מלך המשיח מן הקמים בתחייה, והיינו לאחר שיהיה תחיית המתים ויקומו ישיני עפר ואז יהיה אחד מהם משיח, או דניאל וכמ"ש רש"י בפי' הראשון, או דוד המלך בעצמו שיקום בעת התחייה עם כל הצדיקים וחסידים כמבואר בגמ' פסחים (דף קי"ט ע"ב) עיי"ש, וכוונת האברבנאל הוא שאפשר במציאות שיהיה מלך המשיח מן הקמים בתחיית המתים, אבל זה פשוט שכל זמן שלא קם לתחיית המתים אינו משיח, ואינו חי בעוה"ז.

ומה שהביא ממדרש רבה פי"א רבי ברכיה בשם ר' לוי אמר כגואל הראשון כך גואל האחרון, הגואל הראשון זה משה נגלה להם וחזר ונכסה מהם כו' אף גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם כו' וחוזר ונגלה להם. גם הביא מדרש שלאחר שבא משה רבינו להוציא את בני ישראל והתרה בפרעה שוב הלך לו לששה שבועות או לשנה, כפי המדרשות.

פליאה עצומה הוא, דמשה שנתכסה מהם לא מת, אלא שברח ממצרים מפני שרצה פרעה להרגו וגלה למדין או לכוש או לשאר מקומות ולא שמת וחזר וחי בבחינת תחיית המתים, וכן מה שנעלם משה רבינו אחר שהתרה בפרעה ג"כ לא שמת ח"ו אלא הלך לו למקום שלא יראו אותו בנ"י או פרעה או שניהם, אבל מה שייכות ודמיון הוא למי שהלך לעולמו ונקבר כדרך העולם אין זה ענין של נכסה אלא שהלך לעולמו וחיו יחיה עם שאר צדיקים כשיקיים הקב"ה אמונתו לישיני עפר בב"א.

גם מה שהביא מרבינו בחיי סוף פ' שמות דגלות הראשון רמז לגלות האחרון, וכשם שלאחר שאמר לו הקב"ה ע"י משה שלח עמי אח"ז כבדה עליהם העבודה ונתעוררה עליהם השנאה מן הגוים, כן בגאולתינו העתידה בגלות האחרון תתעורר השנאה בין העכו"ם לישראל ויוסיפו שעבוד על שעבודם, ויהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה כדי להתעות את העכו"ם, וכן מצינו בגאולת מצרים שנגלה להם משה וחזר ונכסה מהם. גם זה פשוט כנ"ל דלא דמי לדידן שהרי כאן לא נכסה אלא נסתלק מן העולם ככל צדיק אשר בהגיע זמנו הרי הוא הולך לעולמו ופשוט מאד. וכן מה שמביא מרש"י סוף דניאל, וכן מה שהביא מח"ס עה"ת פרשת שמות שזה נסיון גדול שנעלם הגואל ששה חדשים וכן יהיה בימי משיח צדקנו שיהיה נעלם אחר התגלות. ולהנ"ל אין לנ"ד שום דמיון כלל ופשוט.

עוד הביא דבזוה"ק דלעתיד לבא ייתי מלכא משיחא ימות משיחא דא וכו' ומבואר דמשיח בן יוסף יהרג ואז יתגלה לנו משיח צדקינו, הנה דבר זה מקובל אצלינו מעולם, וכן מה שהביא שהאריז"ל הזהיר לכוון בתפילה שיחי' משיח בן יוסף ולא יהרג, הלואי ושיתקבלו תפלותינו, אבל אין זה שייכות לנידון דידן כלל.

ומה שציין לשדי חמד פאת השדה מערכת א' אות ע', אדרבה הרי שם מבואר כי בכל דור יש צדיק אחד הראוי להיות משיח אם יזכו ואם לא יזכו יהיה כשאר הצדיקים בלא הפרש, ובמת צדיק זה יקום אחר במקומו שיהיה ראוי לכך אם יזכו, ע"ד וזרח השמש ובא השמש, ובדרך הזה היה משוער אצלם בכל דור מי הוא ולכן אחר החורבן בית שני היה מנחם, ואחר אחרית ימיו היה רבינו הקדוש ולכן בדורו אמרו וידעו שהוא המוכן, ואחרי מות רבי היה מוכן מי שדיבר עם ריב"ל בשערי רומי כדאיתא בסנהדרין, ואחריו בימי רב נחמן היה ר"נ, וכן הוא בכל דור ודור צ"ל אחד מוכן שמא יזכו ואם לא יזכו ימות כדרך כל הארץ ויקום אחר במקומו עכ"ד שם. ולכן בדידן נמי אפילו נגיד על איזה צדיק שהוא המוכשר להיות משיח אבל אחרי הסתלקותו הרי ודאי מוכן צדיק אחר אם נזכה בעזה"י, ולא שיעמוד לתחיה הצדיק המת שהיה בעבר ראוי להיות משיח.

ומה שהביא שמשיח יהיה אדם וצדיק נולד מאיש ואשה וביום הקץ תבא נשמה של נשמה שלו הנתונה בג"ע ותנתן לאיש הצדיק ההוא ואז יזכה להיות גואל, ובזה יתקיים הקרא אני היום ילדתיך דקאי על חלק הנשמה, וזהו שאמר בזוהר דאתער כו' כאילו היה מתחילה ישן, וכאשר תבא לו נשמה לנשמה יתוסף בו כח הנבואה ואז יתעורר משנתו ויכיר בעצמו שהוא משיח מה שלא היה ניכר מקודם ועתה יתגלה, אך שאר בני אדם לא יכירוהו ואח"כ יתגניז משיח בגוף ובנפש בההוא עמודא על דרך ויבא משה בתוך הענן שנה אחת ואז יסלקו אותו לרקיע כמו שעלה משה לרקיע ואח"כ יתגלה המשיח לגמרי ואז יכירוהו כל ישראל ויתקבצו אליו (הרח"ו שער הגלגולים פי"ג, ובס' ארבע מאות שקל כסף דף ס"ח).

הגם כי אין לי עסק בנסתרות מ"מ משם ראיה להיפוך, שלא כתב כלל שימות המשיח ואז יעלה לרקיע, אלא שהמשיח קודם שיתגלה יבא בתוך הענן שנה אחת ויתגנז שם ואח"כ יתעלה ויסלקו אותו לרקיע אבל הכל יהיה בחייו, ולא שימות בינתיים, וכמו במשה רבינו שעלה לרקיע בחייו והיה חי ועדיין הנהיג את בנ"י, ולאחר שמת נעשה יהושע המנהיג, והיה גם אז אלו שלא האמינו עד שהראה להם הקב"ה מת במטתו, ושם הוצרך הדבר לפי שניקח משה בלי ראות אבל מי שמת במיתה טבעית לאחר מחלה ממושכת ובביה"ח ונסתלק מן העולם ע"י מיתה וקבורה כדרך כל הארץ אינו חוזר אלא בתחיית המתים, ולא מצינו מי שחזר רק באליהו שנעשה מלאך וחזר לעוה"ז, ואף גם הוא מפני שמעולם לא מת שעלה בסערה השמימה.

ואפילו ברבינו הקדוש שמצינו שחזר כל בי שמשי לביתו בעוה"ז ועשה קידוש לב"ב, ואפ"ה לאחר הסתלקותו אמר רב נחמן אי מן חיי הוא כגון אנא, הרי כאשר נסתלק רבינו הקדוש שוב אי מן חיי הוא הרי אנא רב נחמן, ורבינו הקדוש לאו מן חיי הוא שרבינו הקדוש לא היה אז מן החיים, ואפילו יעקב אבינו שאמרו עליו יעקב אבינו לא מת פריך (תענית ה:) וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא ומשני ליה מקרא אני דורש וזה לא שייך בנ"ד, ובדוד אמרו ז"ל (ר"ה כ"ה.) דוד מלך ישראל חי וקים ואפ"ה לא מקרי חי דאל"כ הרי דוד מלך ישראל חי וקים והוא הוא המלך המשיח ולא אחר והאיך אמרו אי מן חיי הוא כגון רבינו הקדוש או רב נחמן, וז"פ.

איברא דאפילו משיח צדקינו שיתגלה לנו במהרה לא יחיה לעולם לפי דעת הרמב"ם אלא ימות וימלוך בנו תחתיו וב"ב אחריו, ומלבד שמפורש ברמב"ם סוף הל' מלכים דאין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכות בלבד עוד מפורש בלשון הרמב"ם ז"ל (בפירוש המשניות סנהדרין פרק י') דמשיח שיתגלה לנו במהרה יהיו לו בנים ובני בנים שלאחר פטירתו ירשו הם את מלכותו, וז"ל הרמב"ם בפיה"מ הנ"ל כל ישראל יש להם חלק וכו' ועתה וכו' והמשיח ימות וימלוך בנו תחתיו ובן בנו, וכבר ביאר הנביא את מיתתו לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ וכו' ע"ש.

והנה הרמב"ם סוף הל' מלכים (פי"א הל' ג'-ד') ביאר קצת סימנים על מי יש לחשוב ולדעת אם הוא משיח וז"ל, ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים וכו', ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן, ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי, ע"כ. והנה התנאי הראשון שהתנה הרמב"ם הוא שיהיה מלך בישראל, (וכן דייק הרמב"ם בהל' ג' בא"ד בבן כוזיבא שטעה בו ר"ע וז"ל והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך), והנה כ"ק מרן האדמו"ר מחב"ד זצלה"ה הגם שהיה נשיא דחסידי חב"ד ושמעו הולך בכל המדינות, מעולם לא היה מלך בישראל. גם שמלך ישראל צריך להיות בארץ ישראל ומתושביה, עיין רמב"ם פ"א מהל' מלכים שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך וכו', וכמדומה שהוא מעולם לא היה בארץ ישראל, והגם כי לגבי קדושה וצדקות אין זה חסרון שהרי כמה גדולים וטובים ממנו לא זכו להיכנס לארץ ישראל, ובמדרש ארץ אשר לא זכה בה בר בתיה, מ"מ שיהיה משיח צריך להיות בארץ ישראל. ובאגרת הרמב"ם (אגרת תימן ד"ה אבל, דף 6) כתב אבל איכות עמידת המשיח ובאיזה מקום יראה, בתחילה יראה בארץ ישראל כי בארץ ישראל תהיה תחילת הראתו שנא' (מלאכי ג, א) ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא וכו', ואחר שיתגלה בארץ הצבי ויקבץ כל ישראל לירושלים וכו', אבל המדה המיוחדת לו היא בשעה שיתגלה יבהלו כל מלכי ארץ משמעו ויפחדו ויתבהל מלכותם ויתנכלו איך לעמוד לנגדו בחרב או בזולתה, כלומר שלא יוכלו לטעון ולערער עליו ולא יוכלו להכחישו אלא יבהלו מן המופתים שיראו על ידו וישימו ידם לפיהם שכן אמר ישעי' הנביא עליו וקפדו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו ואמר שימות כל מי שירצה להמיתו וכו', וסיים הרמב"ם איני רואה שזה שעמד בארצכם יש בו מכל אלו, ע"ש באורך דבריו.

התנאי השני שכתב הרמב"ם הוא שיכוף כל ישראל לילך בתורה ומצות ולחזק בדקה, והנה כ"ק מרן האדמו"ר מחב"ד זצלה"ה לא היה בידו שבט מושל לכוף כל ישראל ולא עשה כפיה לכלל ישראל לחזור בתשובה, והגם שזכה להחזיר בתשובה אלפים ורבבות אשרי חלקו בעוה"ב, אבל לכל ישראל בעונ"ה לא היה יכול ולא עשה, והרי בארה"ב לבד מתגוררים רבבי רבבות מזרע ישראל שאינם נוהגים בדת ישראל ובתורת ה' ואין מאמינים בה, ובשאר מקומות שבעולם ישנם פי כמה השם ירחם, ולא היה בידו שבט ומושל לכוף כל אלו לילך בתורת ה', וידוע כמה לחם במסירת נפשו רק בדבר קטן 'מי הוא יהודי' וב'גיור כהלכה' (ואני הקטן עמדתי לימינו בהשתדלויות שונות בזה ואכ"מ), ולא עלתה לו בהצלחה, ועד היום רושמים על שם יהודי מה שאינו כדאי להזכיר וכן לענין גיור, גם מה שנלחם כנגד החפשים שלא ליתן ולמסור ליד גוים חלקי ארץ ישראל מיהודה ושומרון לא עלתה לו בהצלחה בעונ"ה, וכיוצא בו, וח"ו שיבא משיח ויעשו נגד רצונו כל אלו דברים.
התנאי השלישי שילחם מלחמות ה', וגם זה לא ראינו שילחם מלחמות ה' כדוד המלך ע"ה שיצא ללחום וכל ימיו היה יוצא ובא במלחמת ה', ובן כוזיבא שטעו בו הוא ג"כ מפני שלחם מלחמות ה' בשביל ישראל והצליח. ואלו השלשה התנאים הנזכרים צריך להיות כדי שיהיה עכ"פ בחזקת משיח, ולהיות בודאי משיח צריך שיצליח בכל הנ"ל וינצח כל האומות שסביביו ונוסף על זה צריך לשני התנאים הנשארים והוא שבנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל, ושניהם לא עשה, וא"כ פשוט שאי אפשר לומר שהוא בודאי משיח שברמב"ם מפורש להיפוך, אלא אפילו בחזקת משיח אינו לפי תנאי הרמב"ם.

ומה שהביא שאמר כ"ק האדמו"ר זצללה"ה, אני כבר עשיתי את שלי עתה אתם עשו את שלכם, הנה אם הדברים כפשוטם י"ל שראה וידע בעצמו שהוא ז"ל כבר תיקן את עצמו ואת נפשו ובשבילו כבר אין עיכוב בשמים שיבא משיח צדקינו אבל האשמה תלוי בנו שלא תקנינו עצמנו כל הצורך, וצריך כל אחד לשוב לה' עד שיכול להעיד על עצמו שבשבילו אין עיכוב וכמ"ש בסנהדרין היום אם בקולו תשמעו. גם אפשר שלא נדע כוונתו כי דעתו גדול מדעת העם.

ובדור הזה ודאי ג"כ איכא מי שהוא ראוי להיות משיח ואם נזכה ונראה באדם אחד כזה שהוא ראוי ונראין בו כל המעלות שמבואר ברמב"ם הרי הוא בחזקת משיח ואם לא נראה בו דברים כאלו אפילו נדע שראוי להיות משיח כיון דלא נתגלה לן בכל הדרו וכחו בחכמה ובמלכות הרי אין זה בחזקת משיח וכ"ש לא משיח ודאי וכבר אמרו על בר כוכבא (כוזיבא) שר"ע הי' מנושאי כליו ואפ"ה כשראו דבר אחד שהי' חסר לו חזר בו ופוק חזי מאי עלתה לו לבר כוזיבא, וכל האומר על מי שאינו משיח לפי ההגדרה שיש לנו מלבד שהוא שקרן ומסית ומדיח הרי הוא מחליש האמונה בישראל וכופר במשיח האמיתי בביאתו ובהצלחתו והצלחת כלל ישראל, ולכן לפענ"ד כל מי שיש בידו תיכף ומיד להשתיק ולהפסיק ההכרזות שמכריזין לאחר או קודם התפילות יחי וכו' מלך המשיח שהוא בזיון לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל וגם לחלושי מח הוא רח"ל דוגמא של הנוצרים להבדיל. ובדרך רמז אמרו אל תגעו במשחי ובנבאי אל תרעו.

ולא אאריך יותר אלא מה שנוגע בדרך הנהגות העם. בתורה (דברים י"ז פסוק ט"ו) שום תשים עליך מלך ודרשו בספרי מהו שום תשים, לומר שאם מת תמנה אחר תחתיו ע"ש, ונראה דהוא מ"ע למנות מלך אחר שמת הראשון ולא שישארו בלי מנהיג, וכן צוה הקב"ה למשה רבינו קח את יהושע, ויהושע לזקנים, וכן עשו בכל הדורות.

וכתוב בתורה (במדבר כז, טו-כג) וידבר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אל' הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. והנה לא במצינו בכל התורה כולה משה מדבר אל ה' אלא לעולם וידבר ה' אל משה לאמר רק במקום הזה וידבר משה אל ה' לאמר, וצ"ע וכי לא ידע משה רבינו שהקב"ה ימנה להם מנהיג כמו שעשה אתו כשמינה אותו לך ואספת ומצאו על יד הסנה והרי משה רבינו בעצמו במצרים אמר שלח נא ביד תשלח, ואמרו ז"ל עה"פ (שמות ל"ג) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה וגו' שם והחזר האהל למקומו ושב אל המחנה וגו' אמר ר' אבוהו אמר לו הקב"ה למשה עכשיו יאמרו הרב בכעס ותלמיד בכעס ישראל מה תהא עליהם אם אתה מחזיר האהל למקומו מוטב ואם לאו יהושע בן נון תלמידך משרת תחתיך והיינו דכתיב ושב אל המחנה (ברכות ס"ג ע"ב) והרי אפי' על שלקח אהלו מחוץ למחנה הקפיד הקב"ה לחזור ולא יהי' בכעס על ישראל וכ"ש כשיסתלק מן העולם.

ואשר נראה דמשה רבינו רועה נאמן עת פקידתו ראה מעשה ונזכר ממה שנעשה בעלותו השמימה לקבל הלוחות ובני ישראל בהיותם דבוקים בו בכל נימי נפשותיהם ולא יכלו לחיות זולתו כשראו כי בושש משה קמו על אהרן שיעשה להם אלהים אשר ילכו לפניהם ובעונ"ה מעשה שטן הצליחו ועשו מה שעשו, ומאז המעשה קבלו עליהם בני ישראל אהבת משה יותר מלפנים ולא להניחו בשום פנים ולא להתפרד מיניה אפי' לרגע, עד שאמרו חז"ל על מה דכתיב (דברים לב, מה) וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו, ועכשיו עת הגיע זמנו להניחם לגמרי ולעולמי עד, חשש שלא יחזרו ויעשו מיד אחר פטירתו ויעשו להם שנית מעשה ע"ז וכדכתיב בתורה (דברים ל"א ט"ז) ויאמר ה' אל משה הנך שכב עם אבתך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו. או שחשש מצד השני מהיפוך להיפוך היות כי כבר ראו שמשה רבינו מנהיגם הנאמן עלה וחזר כן נמי עכשיו לאחר מותו לא יאמינו שעלה השמימה ומת כדרך כל הארץ ולא יחזור עוד ולא יקבלו עליהם מנהיג אחר אלא יסובבו סביב קברו ויצעקו אליו ולא יסכימו לקבל רועה אחר ויהיו ח"ו כצאן בלא רועה או שיחכו שיבא איזה מלאך מן השמים ולא ירצו עוד בבן אדם ילוד אשה שיהי' מנהיג להם, ולכן כשאמר לו הקב"ה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך וגו' וראה שכבר נחתם דינו ואין להשיב ובע"כ עליו לעזוב את צאן מרעיתו עדת ה' מיד אמר יפקד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה וגו'.

ובהמשך כתיב ויאמר ה' וגו' קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו, ויש לדייק בדברי משה רבינו שאמר יפקד ה' וגו' איש על העדה ודייק איש דוקא, והקב"ה השיב לו נמי קח לך את יהושע בן נון איש וגו' וג"כ דייק פעמיים איש היל"ל יפקד ה' מנהיג על העדה ואיש איש למה ודברי חז"ל יהושע נקרא איש ידועין, אבל לפמ"ש אתי שפיר מאד שכיון שמשה מחציו ולמעלה מלאך ומחציו ולמטה איש ויאמרו רצונינו לראות פני מלכינו או משה הוא ולא אחר או מלאך ועי"ז ח"ו יכולין לטעות בע"ז שכשיוצאין מגדר איש ודרך העולם ח"ו יוצאין ומאמינים בעשה לנו אלהים ולכן דייק והקפיד איש על העדה וגם הקב"ה השיב לו קח לך את יהושע איש אשר רוח בו כדי שלא יטעו אלא ידעו לדורות הבאים שאפי' אחר משה רבינו בהסתלקותו אין ברירה אלא לקבל מנהיג אחר על העדה איש מבני אדם ואשר רוח בו אשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהי' עדת ה' כצאן שאין להם רועה והנה הוא ציווי מן התורה ומפי משה רבינו רועה נאמן נותן התורה.

ומדויק בזה לשון אשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהי' עדת ה' כצאן בלי רועה ולמה תלה מנהיג העדה באשר יוציאם ואשר יביאם ואטו המנהיג יהי' בביתו ולא יצא לפניהם לאו מנהיג הוא, ולענינינו מובן מאד שבקש על דורות הבאים ודורו בפרט שלאחר שיסתלק המנהיג אכתי יאמינו בו ויאמרו הרי הוא חי וקים ככל הצדיקים אשר במיתתם הם חיים וקיימים לעולם ולכן נחזיק במנהיגינו זה שהוא חי וקיים בעולם הבא ולא נקבל מנהיג אחר ובפרט משה רבינו, אבל האמת אינו אלא צאן שאין הרועה אצלם ומוציאם ומביאם הגם שהוא חי וקיים הצאן הם בלי רועה שאין מי שישתדל עמהם ואסור לו לרועה צאן לעזבם אפי' לרגע כמימרא וללכת למקום אחר, ובגמ' (ב"מ מ"א א' וצ"ג ב') רועה שהי' רועה עדרו והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף ובא ארי ודרס וכו' ובטוש"ע חו"מ סי' ש"ג שאם הניח הרועה ולא הציל חילוקי דינים והרועה מוציאם במספר ומחזירם במספר ולכן דייק משה רבינו אשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהי' עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה דאם לא יהי' הרועה במציאות בגשמיות בעולם הזה אז ח"ו יהיה עדת ה' כצאן שאין להם רועה דהרועה המהניג היהודי צריך להיות תמיד על יד הצאן ולא יעזבם לרגע ולכן נמי בפ' וילך אמר וילך משה וגו' בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא ועיין א"ע ורמב"ן מה קמ"ל ובחז"ל יכול אני אבל אינו רשאי והכוונה שאפי' שלא כהתה עינו ולא נס ליחו אעפ"כ כיון שלא יוכל עוד לצאת ולבא הגם שחי יחי' לעולם החיים מ"מ צריכין מנהיג שיוכל לצאת ולבא וזה וילך משה להגיד להם, ומנהיג שאינו יכול לצאת ולבא ולא אלא הם יבאו לפניו לקברו אין זה גדר מנהיג שבקש משה רבינו וזה הראה לן לדורות שלא יטעו בזה.

וכבר ראיתי בשם הרבי ר' יונתן זצוק"ל דמה"ט לא ידע איש את קבורת משה רבינו ע"ה דכמו שחשש יעקב אבינו שלא לקברו במצרים ולא יעשוהו ע"ז כן חששו מן השמים שלא יהיו אלו שלא ירצו לקבל עליהם את יהושע או מי שיבא אחריו אלא יחנו סביב קברו של משה וכל דבר הקשה יביאו לקברו ויהי' עדת ה' בלי רעה ויעשו ח"ו מין ע"ז מקברו של משה (וכמו שמצינו מהם ומהמונם תלמידי הנוצרי שהמציאו לעצמם אמונה שהרגוהו וחזר וחי ושוב מת ויחזור ויחי' אמונה משוגעת כידוע) ולכן לא ידע איש את קבורתו. ואדרבה בגמ' אמרו שם א"ר חנינא מפני מה נקבר משה אצל בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור ודרש עוד אחרי ה' אלקיכם תלכו הקב"ה קבר מתים דכתיב ויקבר אותו בגיא אף אתה קבור מתים, והנה הכל כדי להראות שמשה רבינו מת כדרך כל האדם ובנשיקה ולא יבאו ח"ו לידי טעות עם עובדי ע"ז וכיוצא בהם, ולא חש יעקב אלא בחו"ל אבל בא"י אין פגע רע ואין ס"א שולט לא חש שיטעו ח"ו בקבורתו.

ואולי מה"ט נמי יש לפרש ברבינו הקדוש (כתובות דף ק"ג) ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך וכו' אמר להן לחכמי ישראל אל תספדוני בעיירות והושיבו ישיבה לאחר שלשים יום שמעון בני חכם גמליאל בני נשיא חנינא בר חמא יושב בראש ע"ש בכל האריכות ולכאורה למה טרח רבי בשעת פטירתו בדברים אלו ובגמ' שם תמה מאי קאמר ע"ש, ונראה לפי שברבינו כתיב שם דכל בי שמשי הוה אתי לביתיה, ודלא תימא דכיון דרבי בא מכאן לשם ומשם לכאן הרי הוא חי וקיים ולמה לן מנהיג אחר ואדרבה נראה כפוגע כבוד רבינו הקדוש שממנים מנהיג אחר כשהוא בא בכאן כבחיים חיותו ולכן קודם פטירתו אמר לבני אני צריך ולחכמי ישראל והזהיר את חכמי ישראל שימנו נשיא וראש ישיבה וחכם כי אין שלטון ביום המות ולאחריו ודאי צריך מנהיג חדש.

וביותר נראה לפמ"ש (סנהדרין צ"ח ע"ב) דאמר רב על משיח אי מן חיי הוא כגון רבינו הקדוש וכו' ולכן כיון דאמר על רבינו הקדוש שהוא משיח ולכן לאחר פטירתו ובפרט שבא בחיים ובבגדיו כאלו לא מת כלל וגדול מן שאר צדיקים וא"כ פשוט שאפשר שיטעו ויאמרו שזה באמת משיח צדקינו ויטעו ח"ו בו ואחריו ולא ימנו נשיא תחתיו‎‏ ולכן לפני פטירתו קרא חכמי ישראל ובניו וסידר סדר ההנהגה אחריו שלא יטעו לומר על המתים שהם חיים והם ינהגו הדור אלא דור הולך ודור בא, ואולי מה"ט נמי אמר ר"י אמר רב עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר וצ"ב ולהנ"ל אתי שפיר דהגם דרבי הוא ראוי להיות משיח בחייו מ"מ כשנפטר ולא נתגלה בימיו אז עתיד להעמיד דוד אחר ועיין רש"י שפי' כגון לאו דוקא ועיין ב"ש מש"כ בזה, עכ"פ אפי' רבינו הקדוש חדל מלבא עוד בין החיים כדי להבדיל בין המתים ובין החיים ואפילו בין החיים בעוה"ז לחיים לעוה"ב.

ובזה הנני לסיים ומבקש אני מטו כי כוונתי לש"ש שלא להחריב את הבנין הגדול אשר בנה כ"ק האדמו"ר זצ"ל יובל שנין ולא לבזותו ברבים עם פתגמים כאלו וכיוצא בהם וי"ר שיהי' מליץ יושר עלינו ועל כל ישראל ובפרט התלמידים והחסידים עדי יבא ינון ולו יקהת עמים כמים לים מכסים ידידכם עבד נרצע לאדוניו העומד לשרת את בית ישראל בלב ונפש,

מנשה הקטן

הקודם 

מצוה יומית <> Daily Mitzvah      כתבו אלינו <> Contact Us      שאלות שכיחות <> FAQ  
Disclaimer & CopyrightIn conjunction with
   Another site by e-Notations