: ספר ֳ®ֳ¹ֳ°ֳ₪ ֳ₪ֳ¬ֳ«ֳ¥ֳ÷ ֳ§ֳ¬ֳ· ֳ©ֳ¦ סימן רנד



הקודם  הבא 

סימן רנד
בדבר מקום תחיית המתים ב"ב

עש"ק במדבר התשמ"ו ברוקלין נ"י יצו"א

מע"כ ידי"נ הרהגה"צ בנש"ק פרי עץ הדר חו"פ כג"ת מוה"ר מנחם מענדל רובין (שליט"א) זצ"ל, אדמו"ר ממוזשאי בפלעטבוש יצ"ו.

א) אחדשכ"ג בידידות נאמנה, בבואי לביתי העיר לפני חתני כבני הרה"ג וכו' מוה"ר יעקב יצחק בידערמאן אדמו"ר מלעלוב שליט"א בענין בו נדברנו עם מעכ"ג באיזה מקום יעמדו המתים לתחיה עת בו יבא ינון במהרה, והבאתי דברי הרדב"ז החדשות סי' קצ"ז וז"ל שאלת ממני על מה שנהגו במצרים להוליך עצמות לירושלים אם יפה הם עושים, תשובה יפה הם עושים להעלותם לירושלים, דקבלה בידינו שאין תחיית המתים אלא בעמק יהושפט ושם ירדו הנשמות לגוף, ונמצא ניצול מגלגול מחילות, ואפילו מתי ארץ ישראל לא יקבלו הנשמות אלא שם ע"כ.

וקבלה זו כנראה מקורה בתרגום לשיר השירים (ח, ה) מי זאת עולה מן המדבר וז"ל אמר שלמה נביא כד ייחון מיתיא עתיד לאתבזעא טור משחא וכל מיתיא דישראל עתידין למפק מתחותוהי, ואפילו צדיקיא דמיתו בגלותא עתידין למיתי אורח כוכיא מלרע לארעא ונפקין מן תחות טור משחא, ורשיעיא דמיתו ואתקברו בארעא דישראל עתידין למיהויהון רמין היכמא דרמי גבר אבנא באלא, בכן יימרון כל דיירי ארעא מה הוה זכותא דעמא הדין דסלקא ארעא רבוא רבבן כיומא דסלקת מן מדברא דישראל ומתפנקין על רחמי מרהא כיומא דאתחמת תחות טורא דסיני לקבל ית אורייתא, ובההיא שעתא עתידא ציון דהיא אמן דישראל למילד בנהא וירושלם לקבלא ית בני גלותא ע"כ. הנה מבואר נבואת שלמה המלך דבתחיית המתים עתיד הר הזתים שהוא טור דמשחא מלשון שמן זית שמן המשחה להבקע וכל מתי ישראל יצאו מתחתיו, וזו הוא כנראה מקור הרדב"ז וקבלתו האמיתית. [ועי' מדרש תהלים מזמור ח' אין עמק ששמו יהושפט אלא עמק שישפוט בו ה' את כל הגוים].

ב) ואגב אורחין יש לדקדק דיוקא דרישא לסיפא, דברישא קאמר 'ואפילו צדיקיא דמיתו בגלותא עתידין וגו' ונפקין מן תחות טור משחא', משמע מזה דרק הצדיקים יזכו לבוא מחו"ל דרך מחילות לעמוד לתחיה בארץ ישראל ולא הבינונים, וכ"ש לא הרשעים, ושוב כתב 'ורשיעיא דמיתו ואתקברו בארעא דישראל עתידין למיהויהון רמיין' וכו', משמע דוקא רשעים עתידין להזרק ולא יעמדו לתחיה אבל הבינונים יזכו לתחיה, ותקשה רישא לסיפא.

ונראה הכוונה דבארץ ישראל יחיו צדיקים ובינונים, דזכותא דארץ ישראל מהני להבינונים כדכתיב וכפר אדמתו עמו (כתובות קי"א ע"א, בר"ר פרשה צ"ו ה'), ולכן גם הם יחיו הגם שאינם צדיקים כ"כ דזכותא דארץ ישראל יגין עליהם, אבל המתים שבחו"ל לא יעמדו לתחיה רק הצדיקים. ובאמת שכן מורה לשון הגמ' שלהי כתובות (שם) א"ר אלעזר מתים שבחוץ לארץ אינם חיים, ופריך ולר' אלעזר צדיקים שבחוץ לארץ אינם חיים, אמר רבי אילעא ע"י גלגול, מתקיף לה ר' אבא סלא רבא גלגול לצדיקים צער הוא, אמר אביי מחילות נעשות להם בקרקע ע"כ, ובהדיא משמע דתחה"מ למתי חו"ל אינו רק לצדיקים, וכן בסמוך אמר קרנא יודע היה יעקב אבינו שצדיק גמור היה ואם מתים שבחוצה לארץ חיים למה הטריח את בניו, שמא לא יזכה למחילות, כיוצא בדבר אתה אומר וישבע יוסף את בני ישראל וגו' א"ר חנינא יודע היה יוסף בעצמו שצדיק גמור היה וכו', וגם מכאן משמע דתחה"מ עכ"פ בחו"ל אינן רק לצדיקים.

וע"ע רש"י שם שצדיק גמור היה, ולא היה צריך לזכות א"י. ומבואר דיש שיצטרכו זכותא דא"י לעמוד לתחי', ועל כרחך דקאי על הבינונים. וא"כ שפיר מובן דיוק לשון התרגום, שכל המתים בארץ ישראל צדיקים ובינונים יחיו משם, אמנם מחו"ל לא יקומו רק הצדיקים, והבינונים לא.

גם מבואר בתרגום כאן שהרשעים הקבורים באר"י יהיו נזרקים משם, כמ"ש ותקיא הארץ אתכם, ויזרקו אותן כמו שזורקין אבנים לחוץ, ו"אבני באלא" כלומר אבנים שאין בהם תועלת, ובערוך פי' באלה וויסטע [מלשון שממה], או מלשון ברא [מבחוץ].

ג) והנה בזוה"ק פ' ויקהל (דף ר"כ ע"א) איתא אמר ר"ש בההוא זמנא דיתערון מתי עלמא ויתעתדון בארעא קדישא יקומון חיילין חיילין כולהו על ארעא דגליל, בגין דתמן זמין מלכא משיחא לאתגלאה, בגין דאיהו חולקיה דיוסף ותמן אתברו (נ"א אתחרב) בקדמיתא, ומתמן שארו לאגלאה מכל אתרייהו ולאתבדרא ביני עממיא כמה דאת אמר (עמוס ו') ולא נחלו על שבר יוסף, ואמאי יקומון תמן, בגין דאיהו חולקיה דההוא דאשתוי בארונא דכתיב (בראשית נ') ויישם בארון במצרים ולבתר אתקבר בארעא קדישא דכתיב (יהושע כ"ד) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, ודא איהו דקאים בקיומא דברית יתיר מכלא, ובההוא זמנא דיתערון כלהו חיילין חיילין כלהו יהכון דא לחולק אבהתהון ודא לחולק אבהתהון דכתיב (ויקרא כ"ה) ושבתם איש אל אחוזתו וכו'.

ולכאורה נראה דהזוהר הקדוש פליג על התרגום הנ"ל ותחיית המתים יהי' בגליל, וא"כ אפשר שהכוונה הוא כמו שהביא מעכ"ג שליט"א, הגם דאינו מבואר בזוהר טבריא דוקא מ"מ הוא בגליל.

ד) אמנם כד דייקינן שפיר י"ל דתרוייהו עולות בקנה אחד, דהתרגום מיירי מנבואת שלמה שכולם יעלו ויחיו מהר המשחה, אמנם אחר שיעמדו כולם לתחיה בהר המשחה אזי יקומו חיילין חיילין על ארעא דגליל והיינו שילכו ויקומו שמה, ופריך ולמה ילכו כולם שמה כיון שעלו בירושלים מהר המשחה ושם חיו כולם, ומשני בגין דתמן זמין מלכא משיחא לאתגלאה בגין דאיהו חולקיה דיוסף וכו', דהיינו דשם יהיה התגלות מלכא משיחא. עכ"פ נראה לומר שבאמת כולם יחיו בהר הזתים שהוא הר המשחה, ולאחר שיחיו כולם ויתכנשון בהר הזתים בארעא קדישא יקומון חיילין כולהו על ארעא דגליל ואתי שפיר הכל בס"ד.

ובזוה"ק מובא עוד כמה פעמים דמשיח יתגלה לנו בגליל, בפ' וירא דף קי"ט בשתין ושית יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל. ובשמות דף ז' ע"ב ומהדר גאונו דא משיח וכו' דיתגלי בארעא דגליל בגין דהוא אתר קדמאה דאתחרבא בארעא קדישא ובגין כך יתגלי תמן קדמאה לכל אתר. עוד שם בדף ט' ע"א וכדין יחזון כל עלמא דהא אתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל ויתכנשון ליה כל אינון דלעאן באורייתא ע"כ.

והנה דעת לנבון נקל להבין דדברי הזוה"ק בפ' ויקהל משלימין על דבריהם מפ' שמות דף ט' הנ"ל שכתב כדין יחזון כל עלמא וכו', כלומר כשיראו כל העולם שנתגלה משיח מלכא בגליל יתקבצו אליו כל לומדי ועמלי התורה, ועל כרחך הכוונה שיבואו ממקום אחר ויתקבצו בגליל, וא"כ מה שכתב בפ' ויקהל נמי על כוונה הנ"ל שלאחר שיתערון כלומר לאחר שיחיו המתים יקימו חיילים חיילים רבים על ארץ הגליל, אבל אין הכוונה ששם יתערון, אלא יתערון בהר המשחה שהוא הר הזתים.

ה) ובאותיות דר"ע איתא ד"א טיט זהו טיטו של עולם הבא שהצדיקים מציצין הימנו כתות כתות כעשבי השדה בכמה לבושין וכו' שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ, ואין עיר אלא ירושלים שנאמר העיר אשר בחרתי בה, מכאן אתה למד שאין הקב"ה מחיה מתים אלא בארץ ישראל שנאמר כה אמר ה' בורא השמים ונוטיהם וגו', ואומר ונתתי צבי בארץ חיים (יחזקאל כ"ו), ומהו ארץ חיים וכי יש ארץ חיים וארץ מתים, אלא זו ארץ ישראל שנקראת ארץ החיים שמתיה חיים תחלה לעוה"ב, אם כן צדיקים שבחוצה לארץ כגון משה ואהרן ושאר כל הצדיקים שבארבע פנות העולם היאך חיים וכו', הקב"ה קורא למאכלי השרת ואומר להם לכו ושוטטו בארבע רוחות העולם ועשו מחילות מחילות בקרקע לכל צדיק וצדיק שבחו"ל עד א"י והביאו לי כל צדיק וצדיק, פלוני בן פלוני חסיד, פב"פ חכם, פב"פ שמסרו עצמן על קדושת שמי בכל יום ויום, כדי שלא יצטערו ויבואו לא"י ואני מחיה אותם וכו', מיד הולכים וכו' ועושין מחילות מחילות בקרקע הארץ בשביל כל צדיק וצדיק שבחו"ל ומביאים אותם בתוך מחילות לא"י אצל הקב"ה לירושלם וכו' ע"ש.

ומבואר דתחה"מ תהי' בירושלים, וזה כדברי התרגום והרדב"ז, אך לפי דברינו אתי שפיר שאין זה סותר כלל להזוה"ק. גם מוכח מהכא דבחו"ל לא יקומו לתחי' רק הצדיקים כמש"ל.

ו) ובס' כפתור ופרח (סוף פ"ז) כתב איתא במדרש שתחיית המתים יוקדם בטבריא ארבעים שנה, וברוך היודע עתידות עכ"ל. וזה דלא כהרדב"ז אך גם לא כהזוה"ק.

האמנם בס' טבור הארץ נתקשה בביאור כוונתו אם כוונתו שתוקדם בטבריא לכל ארץ ישראל או שתוקדם לחו"ל, והביא דבחסד לאברהם מעין ג' נהר כ"ג כתב וז"ל מסורת קבלה הוא בידינו שתחיית המתים יהיה בארץ ישראל ארבעים שנה קודם התחי' אשר בחו"ל עכ"ל, וכן בכפתור ופרח פ' עשירי הביא בשם אלפא ביתא דר"ע אין ארץ החיים אלא שמתיה חיין תחילה לעוה"ב, וכן איתא בב"ר פ' צ"ו למה האבות מחבבין קבורת א"י שמתי א"י חיים תחילה לימות המשיח ואוכלין שנות המשיח, ובחסד לאברהם מעין ג' נהר כ"ב כתב עוד ודע כי מסורת קבלה יש בידינו כי באותו יום שיבוא מלך המשיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל וכו' ואותו יום יחיו המתים שבא"י ע"ש, ונראה כוונתו שבא"י יהי' תחיית המתים מיד ביום שיבא משיח ובחו"ל יהא מאוחר יותר, אבל שתהיה התחיה בטבריא קודם מכל ארץ ישראל אינו ראיה, וא"כ מה שאמר בכפתור ופרח בשם מדרש שבטבריא תוקדם התחי' ארבעים שנה היינו קודם חו"ל וטבריא לאו דוקא אלא בכל א"י יהי' כן והזכיר טבריא משום דשם יהי' גילוי המשיח ע"ש מה שהאריך. ולפ"ז ה"נ דאין זה סתירה לקבלת הרדב"ז ז"ל והתרגום בשיר השירים, שהזכיר טבריא משום דשם יהי' גילוי המשיח אבל תחיית המתים יהיה בירושלים.

ז) אלא דאכתי לא אתי שפיר, דהזוה"ק כתב דיקומון על ארעא דגליל משום דשם זמין משיח להתגלות מפני שהוא בחלקו של יוסף, ואילו להמדרש יהי' גילוי המשיח בטבריא, ואין לומר דהיא היא דטבריא בגליל היא, דטבריא אינו בחלקו של יוסף אלא חלקו של נפתלי (יהושע יט, לה; מגילה ו.). וכבר הקשה כן בס' טבור הארץ הנ"ל שא"א לומר הכוונה על טבריא ע"ש מה שהאריך להקשות על החיד"א, ועיין פ"ב שם מה שהאריך מערכה גדולה לברר דטבריא היא בחלקו של נפתלי, ועיין שו"ת מבי"ט ח"א סי' רט"ו על גט שנכתב בטבריא וכתבו בטבריא שבגליל התחתון הוה שינוי מקום ע"ש באריכות.

והנה בגמ' ב"ק דף פ"א ת"ר ימה של טבריא בחלק נפתלי היתה ולא עוד אלא שנטל מלא החבל חרם בדרומה לקיים מה שנאמר בפרשה וזאת הברכה ים ודרום ירשה, ופרש"י ז"ל מלא החבל של מצודה היה לו בדרומה מן היבשה למשוך רשתו חרם לשון מצודים וחרמים (קהלת ז'), ובכפתור ופרח פרק י' מביא פדר"א פי"ח ז' ימים ברא הקב"ה ומכולם לא בחר אלא ים כנרת והנחילו לשבט נפתלי שנאמר נפתלי שבע רצון וגו' ים ודרום ירשה ע"ש. ועיין בחי' הרד"ל ובהג"ה שם אות ו' מה שהאריך ליישב הא דכנרת הי' בחלקו של זבולון שהי' שם החלזון, ויש להאריך עוד אלא שאין הז"ג כעת.

ח) גם הנה הרמב"ם פי"ד הי"ב מסנהדרין כתב ולעשרה מקומות גלו סנהדרין וסופן לטבריא ומשם לא עמד ב"ד גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש ע"כ. וראיתי לרדב"ז בפירושו שם שכתב ולעשרה מקומות גלו וכו', אמרו רז"ל שעתיד המשיח להגלות תחילה בגליל, ואפשר שהוא יסמוך ב"ד שם בטבריה שהיא סמוכה לגליל אע"פ שהיא חריבה עתה תבנה ומשם יעלו לירושלים, יראו עינינו וישמח לבנו אמן עכ"ל.

ובילקוט ויחי רמז קס"א אמר ר' יוחנן טבריא היא משלמת למשיח, ובפרש"י על המדרש ב"ר סו"פ ויחי טבריא משלמת למשיח משלמת הגאולה, שבטבריא פסקה סנהדרין שמשם ואילך לא גלתה, דשם ממתנת התורה עד שיבא מלך המשיח עכ"ל. ולדעת הרמב"ם וקבלתו מובן היטב הכוונה, שיבא משיח בגליל ואח"כ יסמיך ב"ד בטבריא, וזהו טבריא היא משלמת למשיח כמ"ש הרדב"ז ז"ל.

הרי קמן דרבינו הרדב"ז ז"ל עצמו הביא דברי רז"ל שמשיח יתגלה בגליל, והן הן דברי הזוה"ק, וגם כתב דטבריא לאו מגליל הוא אלא סמוכה לגליל. ולפ"ז קשיא עוד, דלהזוה"ק יתגלה בגליל והמדרש שהביא הכפתור ופרח כתב בטבריא, וטבריא אינו בגליל כמ"ש הרדב"ז אלא סמוכה לה.

ט) על כן לפענ"ד דברי רבינו הרדב"ז דתחיית המתים יהי' בהר הזתים שרירין, ולא מצינו בש"ס להיפוך, ומה שאמרו (מגילה ו') רקת זו טבריא וגם במקומות אחרים שהוא טבור הארץ מ"מ אינו מבואר שמשם תהי' תחיית המתים, גם מדברי הזוה"ק אין ראיה נגדו כמו שכתבתי, ורק מה שהביא הכפתור ופרח בשם המדרש שתחיית המתים יוקדם בטבריא ארבעים שנה, האמנם כבר נתקשו בזה, והטבור הארץ נדחק דהכוונה על כל א"י ולאפוקי חו"ל, וזה דחוק, ודברי המדרש כפי פשטות הבנתו עלה כלו קמשונים וכמו שהקשו עליו שם כל האחרונים ז"ל וגם לא ציינו מקומו בשום מקום, ואפילו נאמר דמצא הכו"פ מדרש שחולק על קבלת הרדב"ז ז"ל אבל הרי קבלת הרדב"ז ז"ל מבואר בתרגום שהוא ג"כ קבלת חז"ל, ותו דלכאו' הזוה"ק ג"כ לא אתיא כמדרש זו, וידוע דרבינו הגדול הרדב"ז ז"ל הי' גדול בדורו ובדורות ועליו ועל קבלתו סמכינן.

וכרגע ראיתי שהביאו בפרדס יוסף בהשמטות על שמות דף ע"ד ע"ב מדרש דלעתיד לבא עתידה ירושלים שיתרחב עד שתהא טבריא בתוך חוצות ירושלים ע"ש, ולפ"ז אתי שפיר תרווייהו, דלעתיד יחיו המתים מירושלים וגם מטבריא, שטבריא ג"כ מירושלים תחשב, ושלום על ישראל.

יראו עינינו וישמח לבנו בקיבוץ גלותנו ע"י משיח צדקינו ונזכה ונחיה ונראה עת יקיצו ורננו שוכני עפר ואנחנו פה היום כולנו חיים, בב"א.

אלו דברי אדם מועט לעולם ידי"נ דושכ"ג המצפה לישועת ה' כהרף עין בלב ונפש,


מנשה הקטן

הקודם  הבא 

מצוה יומית <> Daily Mitzvah      כתבו אלינו <> Contact Us      שאלות שכיחות <> FAQ  
Disclaimer & CopyrightIn conjunction with
   Another site by e-Notations