: ספר סימן נה

הקודם הבא

שיל"ת ב` אויפאלו יום ה` בשלח תענית שובבים תרמ"ט לפ"ק:

שלומים מרובים, כטל וכרביבים, לכבוד ידידי ורב חביבי הרב הגאון הגדול, מעוז ומגדול, שלשלת היוחסין, כקש"ת מו"ה שמחה בונם סופר ני` אבדק"ק פרעסבורג:

מכתבו היקר קבלתי ואחוה דיעה דעתי העני` נוטה בנידון ביהכ"נ שהי` המקומות לצפון ולדרום פניהם כלפי הבימה אם מותר לשנות ולעשות כל המקומות פניהם פונה קדים:

תשובה הרמ"א באו"ח סי` ק"ן כתב וסדר הישיבה כך היא הזקנים יושבי` ופניהם כלפי העם ושאר העם כולם יושבים שורות פניהם כלפי הקודש ופני הזקנים מבואר דסדר הישיבה הוא פני העם כלפי מזרח וא"כ שפיר דמי לעשות כן. אלא שיש תימא למה בדורות שלפנינו אחרי הרמ"א שינו סדר הישיבה והיושבים בצפון ביהכ"נ פניהם לדרום והיושבים בדרום פניהם לצפון ונראה פשוט עפמ"ש הכ"מ פי"א מתפלה דמ"ש הרמב"ם שם עד שיהי` פני כל העם כלפי הקודש למדו ממה שאמרו בתוספתא שכתבתי שהזקנים פניהם כלפי העם וא"כ אין ראוי שיהיו אחורי העם לזקנים כיון שהזקנים הופכי` פניהם לעם מפני כבודם ע"ש וכיון שכתב הלבוש בימיהם הי` להם סדר בישיבה כ"א מן הציבור לפי כבודו ועכשיו קוני` המקומות בדמים יקרי` ואין מקום לאותו סדר ועיי` טו"ז סק"ב וא"כ כיון שאין חולקי` כבוד לזקני` שישבו בראש ופניהם כלפי העם לכבודם א"כ גם העם א"צ לכבדם שיפנו אליהם פנים ועוד שהרי אינם זקנים כלל לכן הפכו פניהם לצפון ולדרום:

אלא דעדיין אינו מתישב אמאי שינו מנהג הראשון נהי שאין חיוב כן מ"מ לא הי` להם לשנות המנהג בלי טעם ועוד אפי` חיובא נמי איכא כדי שיהי` פניהם כלפי הקודש. ונ"ל שטעמם עפ"י מס` סופרים שהביא ב"י קל"ד גולל ס"ת עד ג` דפים ומראה פני כתיבתו לעם העומדי` מימינו ומשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתב וכו` ולכן הי` ראוי לקבוע המקומות לצפון ודרום פניהם כלפי הבימה כדי שיראו הכתב אלא כיון דבפניהם למזרח איכא תרתי פניהם כלפי פני הזקנים וכלפי הקודש וכלפי הבימה ליכא אלא חדא סמי חדא מקמי תרתי אבל השתא דליכא כלפי פני זקנים כלפי הבימה עדיף מכלפי הקודש.

ולולי דמסתפינא הייתי אומר הנה הרמב"ם והטור כתבו הזקנים יושבי` פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי היכל ורמ"א השמיט הך ואחוריהם כלפי היכל וכ` בס` הר תבור דבזמן הרמ"א היו הזקני` אסורי` לישב אחוריהם להיכל רק בצדדי היכל לימין ולשמאל ע"ש טעמו ונימוקו וא"כ איך כ` ושאר העם כולם יושבי` שורות פניהם כלפי קודש ופני הזקנים הלא אותן היושבי` בין בימה להיכל פניהם כלפי הקודש ולא כלפי פני הזקנים ואותן שיושבי` כלפי פני זקנים אין פניהם כלפי היכל אע"כ דכלפי פני זקנים וכלפי היכל אין הפי` מכוון נגדו ממש אלא לאפוקי שלא יהי` אחוריו להיכל ולפני זקני` אלא שיהי` פניהם נוטי` כלפי פני זקנים והיכל ואפי` מצדד אצדודי ולפ"ז נ"ל שמ"ש הרמב"ם וטור וכל העם יושבי` לפניהם שורות שורות ראשונות פניהם כלפי פני הזקנים ושל אחרי` פניהם כלפי השורה שלפני` וכן כולם עד שיהי` כל העם פניהם כלפי היכל וכלפי הזקנים וכלפי תיבה אין הפי` שהי` השורות ברוחב ביהכ"נ מצפון לדרום ושורה ראשונה מזרחית יותר ואח"כ שורה אחר שורה אלא השורות היו ממזרח למערב בשני צדדי ביהכ"נ צפון ודרום והי` כמה שורות בזאח"ז בצפון וכן בדרום כמו שהי` המנהג בדורות שלפנינו ובזה מקרי פניהם כלפי פני זקנים והיכל ובזה א"ש גם מס` סופרי` שהבאתי שהעומדי` מימינו ומשמאלו רואים הכתב. ובהכי מיושב קושי` ב"י איך אמר שפני כל העם כלפי תיבה הלא אותן היושבי` בין הבימה להיכל לא היו פניהם כלפי תיבה דהיינו הבימה ולפמ"ש א"ש כיון דהשורות לא היו מצפון לדרום רק באורך ביהכ"נ ממזרח למערב שפיר הי` פניהם גם כלפי תיבה וא"ש:

ויותר נראה נכון דבאמת הא דזקנים יושבי` אחוריהם כלפי קודש אף שהוא גנאי לקודש שיהי` אחוריהם כלפי קודש כמ"ש הלבוש או"ח סי` ק"ן דאסור לישב בין הבימה והיכל אחוריהם להיכל מה"ט והסכימו עמו טו"ז ומג"א שם וע"כ היינו מתוספתא שהביא הרי"ף פ` הקורא עומד וכשהכהנים נושאי` כפיהם פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקודש וכו` שנ` ותקהל העדה אל פתח אוהל מועד ע"ש והיינו מפני כבוד העם שלא יהי` אחוריהם כלפי העם וכמ"ש כ"מ פי"א מתפלה ה"ג אלמא צריך לחלוק כבוד לעם ועדיף מכבוד הקודש וה"נ זקנים יושבי` אחוריהם כלפי הקודש כדי שיהי` פניהם כלפי העם ולא אחוריהם מפני כבוד העם וא"כ תקשי איך ישבו העם שורות שורות פניהם כלפי קודש ופני זקני` ואחוריה` כלפי השורה שלאחריה` הא הוא גנאי להעם שלאחריהם וע"כ צ"ל דהא דיהי` פני כל העם כלפי פני הזקני` והקודש עדיף מהא דשורות שלפניהם אחוריהם כלפי פני שורות שלאחריהם. ומעתה עכשיו שאין פני הזקני` כלפי פני העם מטעם שכתב הלבוש שוב אסור לישב שורה אחר שורה פניהם פונה קדים שגנאי הוא להם שיהי` השורה שלפניהם אחוריהם כלפי פני השורה שלאחריהם ואי משום שיהי` פניהם אל הקודש טוב יותר שישבו פניהם כלפי התיבה ולכן גם במקומות שגם כשיושבי` פניהם אל הבימה צריך לעשות שנים או ג` שורות עשו המקומות והישיבה פניהם כלפי בימה משום לא פלוג וגם עדיף שרואי` פני הבימה וגם פני היכל ואותן היושבי` שורות שורות בין בימה להיכל ואחוריהם כלפי פני השורה שלאחריהם היכי דלא אפשר שאני שא"א לישב בענין אחר אלא שורה אחר שורה ועדיף שיהי` אחוריה` אל הבימה ממה שיהי` אחוריהם כלפי היכל הקודש ואי שהצבור ימחלו על כבודם עיי` בסי` נ"ג ס"ו בהא דאין ממני` אלא מי שנתמלא זקנו מפני כבוד הצבור שהעלה מג"א סק"ט דאין הצבור יכולי` למחול. ומעתה מנהג ישראל תורה היא ואסור לשנות המקומות לעשותם שורות שורות פוני` קדים כמ"ש רמ"א סי` תר"ץ סי"ז דאין לבטל שום מנהג ועיי` במג"א שם סקכ"ב ועי` מ"ש נוב"י תנינא או"ח סי` ח"י וחת"ס או"ח סי` כ"ז וסי` כ"ח ותשו` מהרי"א סי` ג` וסי` ל"ו ל"ח ט"ל ותשו` אמרי אש סי` ז`:

וכל זה בביהכ"נ חדשה שעשו כן מתחילה אבל בביהכ"נ ישנה שכבר היו המקומות בצפון ודרום פניהם כלפי הבימה ודאי אסור לשנותם לעשות המקומות שורה אחר שורה פניהם למזרח מהא דירושלמי שבת פ` הבונה ה"ג דקאמר ויחליף א"ר אימי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא איזהו קרש זכה להנתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום ע"ש ומזה למד מג"א סי` ח` סק"ה בשם של"ה לעשות עטרה מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו שיהי` לעולם לפניו ואפי` למה שהביא מג"א שם בשם האר"י שלא הי` מקפיד בלבישת הטלית לשים תמיד על צד א` או לשים תמיד צד א` על הראש ע"ש מ"מ כבר כתב בתשו` מהרי"א סי` ג` דזה דוקא בטלית שהוא רק תשמישי מצוה אבל בתשמישי קדושה כמו תשמישי ביהכ"נ שפיר אמרי` קרש שזכה להנתן בצפון וכו` ע"ש וה"נ כיון שזכו המקומות בצפון ודרום להיות פניהם כלפי בימה אסור לשנותם פניהם כלפי מזרח. ושמא תאמר כיון שהמקומות במקומן הראשון אלא שמעיקרא הי` פניהם כלפי בימה ועכשיו כלפי מזרח לית לן בה ז"א דע"כ כמה מקומות שהיו אצל הכותל ידחו להיות ברוחב מושב א` ולהלאה מן הכותל ברוחב ביהכ"נ ועוד שאפי` הפיכת פנים אסור מטעם הנ"ל שהרי בירושלמי שם פריך וחש לומר שמא יתן שלמטן למעלן וכו` וחש לומר שמא יתן שבפנים בחוץ ושבחוץ בפני` וכו` אלמא דג"ז אסור. ושמא תרצה לחלק דוקא באותו קרש או טלית שייך ה"ט וה"נ אלו היו מהפכי` הספסלי` הישני` אבל כאן הלא עושי` ספסלי` חדשי` ואלו החדשי` לא זכו עדיין במקום ההוא ועיי` במג"א סי` מ"ב סק"ג ז"א דמ"ל אם הספסלי` זכו במקום או המקום זכה בספסלי` כיון שמקום זכה להנתן שם ספסלי` פניהם כלפי בימה אסור לשנותם כלפי מזרח וגדולה מזו כתב בחת"ס ואמרי אש ותשו` מהרי"א הנ"ל דאותו ביהכ"נ זכה להיות בימה שלה באמצעה אף שהגדילו הביהכ"נ ואין האמצע שלה במקום שהי` מתחילה מ"מ אסור לשנות מה"ט דקרש שזכה להנתן בצפון וכו` ומכ"ש בזה. מכל הני טעמי נ"ל לאסור לשנות המקומות פניהם קדים וכ"ז מדין איסור קדושת ביהכ"נ ותשמישי` אבל מצד דיני ממונות אם יש מוחי` בזה עיי` בחו"מ סי` קס"ב ס"ז ובס` הר תבור אות י"ב. וד` יעשה עמנו לטובה אות עדי יחוש ישועות הניבאות. כנפשו ונפש ידידו הדוש"ת באהבה עזה:

עמרם הק` בלוהם בק"ק הנ"ל:

+ ציונים לספרים המביאים את דברי הבית שערים - כת"י שו"ת שיבת ציון בענין שינוי ספסלי בהכ"נ - נדפס בקו` שערי הלכות כ"ו, שו"ת מהריא"ץ סי` י"ב, שו"ת קרן לדוד סי` ל"ט, שו"ת קב חיים מפתחות לסי` א`, שו"ת לבושי מרדכי מהדו` ג` או"ח סי` ט"ז, שו"ת באר משה ח"ה סי` ג`. +